פרשת שמיני – ואל אישך תשוקתך

בכל פעם שאני קוראת את פרשת שמיני, הלב מתכווץ וכל כך קשה להבין מה גרם לשני אנשים, בדרגה רוחנית כל כך גבוהה לעשות מעשה שמביא למותם ברגע אחד. נדב ואביהוא, שניים מארבעת בניו של אהרון, מבעירים אש זרה במשכן והאש שורפת אותם ברגע והם פשוט נעלמים. במשך שבעה ימים מכינים את המשכן להתחלת עבודת הקרבת הקורבנות לקב"ה (פרשת צו), אהרון מוכן, הבנים שלו מוכנים, הקורבנות מוכנים, הכל מוכן. מתחיל הטקס, הכל עובד לפי התכנית, העם בשיא ההתרגשות וכך כתוב בפרשה:

וַיִּשָּׂא אַהֲרֹן אֶת יָדָיו אֶל הָעָם וַיְבָרְכֵם וַיֵּרֶד מֵעֲשֹׂת הַחַטָּאת וְהָעֹלָה וְהַשְּׁלָמִים: 

וַיָּבֹא מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן אֶל אֹהֶל מוֹעֵד וַיֵּצְאוּ וַיְבָרֲכוּ אֶת הָעָם וַיֵּרָא כְבוֹד יְהוָה אֶל כָּל הָעָם: 

וַתֵּצֵא אֵשׁ מִלִּפְנֵי יְהוָה וַתֹּאכַל עַל הַמִּזְבֵּחַ אֶת הָעֹלָה וְאֶת הַחֲלָבִים וַיַּרְא כָּל הָעָם וַיָּרֹנּוּ וַיִּפְּלוּ עַל פְּנֵיהֶם:

(ויקרא ט כב-כד)

ואז בשיא ההתרגשות, רגע לפני סיום הטקס, נדב ואביהוא עושים מעשה שבדרגה הרוחנית בה הם נמצאים באותו הרגע, ההשפעה שלו כל כך מהירה עד שהם פשוט נעלמים. בהמשך, מגלה לנו האר"י הקדוש שהם התגלגלו ביחד לפנחס ואז לאליהו הנביא. וכך זה כתוב בפרשה:

וַיִּקְחוּ בְנֵי אַהֲרֹן נָדָב וַאֲבִיהוּא אִישׁ מַחְתָּתוֹ וַיִּתְּנוּ בָהֵן אֵשׁ וַיָּשִׂימוּ עָלֶיהָ קְטֹרֶת וַיַּקְרִבוּ לִפְנֵי יְהוָה אֵשׁ זָרָה אֲשֶׁר לֹא צִוָּה אֹתָם:

וַתֵּצֵא אֵשׁ מִלִּפְנֵי יְהוָה וַתֹּאכַל אוֹתָם וַיָּמֻתוּ לִפְנֵי יְהוָה:

(ויקרא י א-ב)

רגע לפני שננסה להבין מה היה הסיפור שם (לפחות בהיבט מסוים שלו), הזהר הקדוש מספר לנו שמה שאנחנו עושים כאן בעולם הזה, משפיע על העולם העליון. זה מרגש לדעת שיש לנו כזו השפעה, שמה שאנחנו עושים משפיע על עולמות עליונים. זה האור החוזר שאנחנו מחזירים להם. העליונים משפיעים עלינו אור ואנחנו מחזירם אותו, כשאנחנו מחזירים אותו כבר יש לו משהו חדש בתוכו, איכות נוספת, והאיכות הזו משפיעה על העליונים. החזרת האור יוצרת חיבור ביננו לבין העליונים.

זהר הסולם על פרשת שמיני מתוך המאמר "ויהי ביום השמיני" אות ל:

ובכל דבר ודבר צריכים להראות המעשה (למטה) ועל כן נעשה באהרון מעשה למטה (דהיינו שבעת ימים שלא יצא מהמשכן והקרבת הקורבן ביום השמיני) כדי שיעשה כן למעלה, וימצא הכל באופן אחד, ואז מתברכים כל העולמות, והברכות נמצאות על ידי הכהן. וכאן נשלם הכהן בכל (השלמות) כראוי.

אהרון פועל ועושה בעולם הזה – העולם התחתון – כדי שיתקבל האור. כשכתוב ואת מתברכים כל העולמות, מתברכים זה גם מלשון חיבור וזה נעשה בעזרת הפעולות של אהרון וכשהכל נעשה בזמנו ובדרך הנכונה, אז החיבור הוא כראוי כלומר הוא מביא להתעלות רוחנית. אך בניו של אהרון, על פי הזהר, הקדימו את זמנם בכמה וכמה אופנים, וכן גם הזהר מספר שהם שתו יין לפני כן ודברים שעוד לא היו אמורים להתגלות התגלו. אך לא היו כלים להכיל את השפע הזה, בבחינת נכנס יין יצא סוד, אך עוד לא היה זמנו של הסוד להתגלות.

ואיך כל זה מתחבר לתשוקה? נדב ואביהוא השתוקקו להתעלות רוחנית, תשוקה היא כמו אש, היא מעלה אותנו למעלה. אך אש, אם לא עובדים איתה נכון, היא שורפת ומכלה. רוב האנשים בכמיהה פנימית להתעלות, להיות טובים יותר, כולנו רוצים להתעלות למעלה. ההתעלות למעלה היא כמו האש, אנחנו רוצים לעלות ואש זו דרך לעלות, אך אם נסתמך רק על האש נמצא את עצמנו שורפים ונשרפים. האש הזרה היתה אש שבערה לא בזמנה. היה ניתן להגיע להתעלות הזו, אך לכל דבר יש זמן ומקום בעולם הזה ולא ניתן להקדים את המאוחר.

הזיכרון הזה העמוק של האש האוכלת, ננטע בתוך כל אחד מאיתנו, ונוצר לנו פחד מהתשוקה. אנחנו מרגישים תשוקה ומשהו מכבה אותה. אצל אחד זה תשוקה לעיסוק מסוים, אצל אחר זו תשוקה לקשר מסוים, תשוקה חזקה מפחידה אותנו. אנחנו מפחדים שהיא תשרוף אותנו. אך עם כיבוי התשוקה אנחנו מכבים את החיות שהיא מביאה איתה, את הכח שמניע אותנו בעולם הזה. אנחנו מכבים את הרצון שלנו כי ההשתוקקות היא רצון מאוד מאוד גדול וכיבוי ההשתוקקות זה השתקת הרצון.

תשוקה זה אומר שיש בי כח חיות שרוצה לפרוץ, שרוצה שדברים יתממשו – התשוקה בצורתה הפחות מועילה רודפת אחרי התוצאה. רוצה שדברים כבר יתממשו ויקרו ומהר, ובעצם אני מכפיפה אותה לרצון שלי. התשוקה בצורה מתוקנת שלה פועלת  בשני רובדים – האחד להכפיף את הרצון שלי לקב"ה ולומר רצונך רצוני והשני הוא לצאת מנקודת ההודיה וממנה לפעול. כשאני פועלת כך אז אני מקבלת ומשפיעה בעולם הזה עם תודעה גבוהה. עכשיו ננסה להבין את זה יותר טוב.

תשוקה היא לא רק אש, תשוקה היא גם מים, יש לה בחינת מים בתוכה. המים, בניגוד לאש, יורדים מלמעלה למטה. הם השפע שאנחנו מקבלים מלמעלה. כשאנחנו משתוקקים ומעוררים את הרצון למטה, גם למעלה מתעוררת תשוקה, כי הנעשה למטה משפיע למעלה. התשוקה למעלה היא לא אש – היא מים (זו הבנה שלי ולא קראתי את זה בשום מקום בניגוד ליתר הדברים הכתובים כאן). בשיר השירים כתוב: אֲנִ֣י לְדֹודִ֔י וְעָלַ֖י תְּשׁוּקָתֹֽו׃ (שיר השירים ז יא) דודי הכוונה הקב"ה, כשאני עבורו הוא מזרים אליי תשוקה. מה זה אני עבורו? אני משתוקקת אליו, אל החיבור איתו, הופכת את רצוני לרצונו. מתבטלת אל מול הרצון שלו והופכת אותו לשלי – זו תשוקה גדולה מאוד שמעוררת למעלה תשוקה וזו האחרונה יורדת כמים אליי, ומאפשרת לי לפעול עם אש התשוקה מבלי שהיא תשרוף אותי. באופן מופלא החיבור הזה יוצר דבר חדש במציאות שלי.

לחבר את התשוקה ליסוד המים זה אומר לחבר אותה לאהבה. האש היא פעלתנית ומהירה ויכולה לצאת משליטה ולשרוף את הכלי שמעלה אותה. המים הם אלה שמעצבים את הכלי דרך זה שאני מחברת את עצמי לקב"ה – הוא שולח אליי המשלות (המשלות הכוונה – אירועים שקורים לי פה בעולם התחתון ומאפשרים לי להבין מה הדבר שעליי ללמוד, לתקן, לעשות) שמאפשרות לי להבין כיצד לעצב את הכלי שלי.

גם נדב ואביהוא רצות כבר להתעלות – לא היתה להם סבלנות שהכלי יתעצב ויהיה מוכן. הם הקדימו את הדברים ואז התשוקה במקום שתביא לתולדות חדשות, הביאה למוות. וזה שיעור חשוב עבורנו – כשיש לנו תשוקה אנחנו מסתכלים על התוצאה ורצים אליה אך אנחנו בעצם רוצים לזכור שהתשוקה היא לתת לכלי להתעצב וזה נעשה בחיבור של מים ואש – אז מתעוררת בי רוח חדשה והיא זו שמקרבת אותי אל הרצון שהוא בעצם הרצון של הקב"ה.

אֶֽל־הָאִשָּׁ֣ה אָמַ֗ר הַרְבָּ֤ה אַרְבֶּה֙ עִצְּבֹונֵ֣ךְ וְהֵֽרֹנֵ֔ךְ בְּעֶ֖צֶב תֵּֽלְדִ֣י בָנִ֑ים וְאֶל־אִישֵׁךְ֙ תְּשׁ֣וּקָתֵ֔ךְ וְה֖וּא יִמְשׇׁל־בָּֽךְ׃

(בראשית ג ט"ז)

בספר בראשית כתוב הפסוק הידוע בעצב תלדי בנים…. מה בעצם מספר לנו הפסוק הזה? בעצב הכוונה – לעצב, לעצב את הכלי שלי. בנים זה התולדות החדשות, הרוח החדשה שנולדת בעקבות החיבור של המים והאש. של התשוקה התחתונה המתחברת עם התשוקה העליונה. והוא ימשול בך הכוונה – הוא יתחבר אליי דרך המשלות, דרך דברים שיקרו לי בעולם הזה ואני אצטרך להבין מה הלימוד שלי, מה עליי לעשות כדי שהכלי יתעצב לפי הרצון העליון. כלומר – האישה הכוונה אנחנו כאן בעולם הזה, נעצב את כלי קבלת האור האלוקי שלנו, אנחנו נעלה את האש שלנו למעלה על ידי התעוררות התשוקה, ויפתחו לנו דברים ואירועים בעולם הזה שיאפשרו לנו להבין לאן אנחנו אמורים להגיע. אנחנו נעלה אש, הוא יוריד מים ותיוולד רוח חדשה. תולדות, הבנות, חדשות.

מאחלת לנו שנדע לפעול בתשוקה, שנהיה מחוברים לתשוקות שלנו באופן מתוקן שיביא ריפוי לעצמנו ולעולם כולו.

באהבה רבה

טובה