ספירת העומר תשפ"ה – תשעה ימים לעומר – הגבורה שבגבורה

בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ עַל סְפִירַת הָעֹמֶר.
היום תשעה ימים לעמר
לַמְנַצֵּחַ בִּנְגִינוֹת מִזְמוֹר שִׁיר: אֱלֹהִים יְחָנֵּנוּ וִיבָרְכֵנוּ, יָאֵר פָּנָיו אִתָּנוּ, סֶלָה: לָדַעַת בָּאָרֶץ דַרְכֶּךָ, בְּכָל גּוֹיִם יְשׁוּעָתֶךָ: יוֹדוּךָ עַמִּים אֱלֹהִים, יוֹדוּךָ עַמִּים כֻּלָּם: יִשְׂמְחוּ וִירַנְּנוּ לְאֻמִּים, כִּי תִשְׁפֹּט עַמִּים מִישֹׁר, וּלְאֻמִּים בָּאָרֶץ תַּנְחֵם סֶלָה: יוֹדוּךָ עַמִּים אֱלֹהִים, יוֹדוּךָ עַמִּים כֻּלָּם: אֶרֶץ נָתְנָה יְבוּלָהּ, יְבָרְכֵנוּ אֱלֹהִים אֱלֹהֵינוּ: יְבָרְכֵנוּ אֱלֹהִים, וְיִירְאוּ אוֹתוֹ כָּל אַפְסֵי אָרֶץ:
אָנָּא בְּכֹחַ, גְּדֻלַּת יְמִינֶךָ, תַּתִּיר צְרוּרָה.
קַבֵּל רִנַּת, עַמֶּךָ. שַׂגְּבֵנוּ, טַהֲרֵנוּ נוֹרָא.
נָא גִבּוֹר, דּוֹרְשֵׁי יִחוּדֶךָ, כְּבָבַת שָׁמְרֵם.
בָּרְכֵם טַהֲרֵם, רַחֲמֵי צִדְקָתֶךָ, תָּמִיד גָּמְלֵם.
חָסִין קָדוֹשׁ, בְּרֹב טוּבְךָ, נַהֵל עֲדָתֶךָ.
יָחִיד גֵּאֶה, לְעַמְּךָ פְּנֵה, זוֹכְרֵי קְדֻשָּׁתֶךָ.
שַׁוְעָתֵנוּ קַבֵּל וּשְׁמַע צַעֲקָתֵנוּ, יוֹדֵעַ תַעֲלֻמוֹת.
בלחש: בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד:
רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, אַתָּה צִוִּיתָנוּ עַל יְדֵי מֹשֶׁה עַבְדֶּךָ לִסְפּוֹר סְפִירַת הָעוֹמֶר, כְּדֵי לְטַהֲרֵנוּ מִקְּלִפּוֹתֵינוּ וּמִטֻּמְאוֹתֵינוּ, כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְתָּ בְּתוֹרָתֶךָ. וּסְפַרְתֶּם לָכֶם מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת מִיּוֹם הֲבִיאֲכֶם אֶת־עֹמֶר הַתְּנוּפָה, שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת תְּמִימֹת תִּהְיֶינָה. עַד מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת הַשְּׁבִיעִת תִּסְפְּרוּ חֲמִשִּׁים יוֹם. כְּדֵי שֶׁיּטָּהֲרוּ נַפְשׁוֹת עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל מִזֻּהֲמָתָם. וְּבְכֵן יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁבִּזְכוּת סְפִירַת הָעוֹמֶר שֶׁסָּפַרְתִּי הַיּוֹם, יְתֻקַּן מַה שֶׁפָּגַמְתִּי בִּסְפִירָה גבורה שבגבורה וְאֶטָּהֵר וְאֶתְקַדֵּשׁ בִּקְדֻשָּׁה שֶׁל מַעְלָה, וַעל יְדֵי זֶה יֻשְׁפַּע שֶׁפַע רַב בְּכָל הָעוֹלָמוֹת. וּלְתַקֵּן אֶת נַפְשׁוֹתֵינוּ, וְרוּחוֹתֵינוּ, וְנִשְׁמוֹתֵינוּ, מִכָּל סִיג וּפְגַם, וּלְטַהֲרֵנוּ וּלְקַדְּשֵׁנוּ בִּקְדֻשָּׁתְךָ הָעֶלְיוֹנָה, אָמֵן סֶלָה.
אנחנו בשבוע שאנחנו מתבוננים בגבורה שבנו. אתמול התבוננו על הגבורה כגבולות. עוד התבוננות על הגבורה, עוד איכות שיש בה היא הצמצום. מידת הגבורה עוסקת בין היתר בהצטמצמות, כי כשאני שמה גבולות גם יש צמצום מסוים שמתחולל באופן טבעי. הצמצום הזה הוא חלק מהתנועה שלנו בחיים. תנועה בין התרחבות לצמצום. גבורה גם קשורה להתגברות על היצר. היצר אומר לי – בואי לא נלך היום לעבודה, נגיד שאת חולה, מה יקרה? יסתדרו בלעדייך יום אחד. אני מתגברת על היצר הזה וקמה והולכת לעבודה. זו גבורה – כי אני מתגברת על היצר.
הגבורה שבגבורה אומרת לי, לפעמים את כל כך בסדר של הדברים, כל כך מסודרת. לפעמים את כל כך בחוקים כי את פוחדת ממה יקרה אם לא תהיי ככה. לפעמים את כל כך בקיבעונות של החיים ורק שלא יזוז לך שום דבר. מחזיקה הכל כל כך חזק… שלפעמים הגבורה היא לשבור את הדפוסים האלה, את הצמצום שהחלתי על עצמי. את הגבולות ששמתי לעצמי. כי גבורה של הגבורה היא לשבור את הדפוס ולזה צריך הרבה אומץ, מודעות עצמית, נכונות לפגוש את הכאב, את הרגש, את המקומות הכי בזויים שלי. את הבושה שלי.
מידת הגבורה קשורה ליסוד האש. הרבה פעמים האש שלנו מפחידה אותנו, ואנחנו מנסים לחנוק אותה. אך כשאנחנו חונקים אותה אנחנו חונקים גם את עצמנו. גם לנו אין אויר. הגבורה שבגבורה מלמדת אותנו שאש היא לא דבר רע, היא יכולה בצורה המתוקנת שלה להפוך לתשוקה גדולה, לכח מתמיר (זה שיוצר שינוי) הכי גדול שיש. הגבורה שהגבורה מלמדת אותנו שאש היא מופלאה ועלינו לדעת איך לעבוד איתה.
היום תשעה ימים לעומר, הגבורה שבגבורה, מזמינה אותי לשאול את עצמי: איפה את מקובעת בתוך סדרים שכדאי לצאת מהם? איזה אמונות הגיע הזמן לבחון לברר ולהתרחב מהן? איפה אני צריכה להתגבר על היצר שמצמצם אותי וסוגר עליי? איפה אני מונעת מפחד והגיע הזמן שאתגבר עליו, ואפעל באומץ לצאת מהכלא שהוא סוגר עליי?
מוקדש לשיבתה במהרה של היימנוט ולכל החטופים שעדיין שם – שישובו במהרה ויסיימו את השיעור הקשה מנשוא הזה, ויגיעו לגאולה שלהם. הגאולה שלהם היא הגאולה שלנו.

השאר תגובה