ספירת העומר תשפ"ה – שמונה ימים לעומר – החסד שבגבורה
בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ עַל סְפִירַת הָעֹמֶר.
היום שמונה ימים לעמרלַמְנַצֵּחַ בִּנְגִינוֹת מִזְמוֹר שִׁיר: אֱלֹהִים יְחָנֵּנוּ וִיבָרְכֵנוּ, יָאֵר פָּנָיו אִתָּנוּ, סֶלָה: לָדַעַת בָּאָרֶץ דַרְכֶּךָ, בְּכָל גּוֹיִם יְשׁוּעָתֶךָ: יוֹדוּךָ עַמִּים אֱלֹהִים, יוֹדוּךָ עַמִּים כֻּלָּם: יִשְׂמְחוּ וִירַנְּנוּ לְאֻמִּים, כִּי תִשְׁפֹּט עַמִּים מִישֹׁר, וּלְאֻמִּים בָּאָרֶץ תַּנְחֵם סֶלָה: יוֹדוּךָ עַמִּים אֱלֹהִים, יוֹדוּךָ עַמִּים כֻּלָּם: אֶרֶץ נָתְנָה יְבוּלָהּ, יְבָרְכֵנוּ אֱלֹהִים אֱלֹהֵינוּ: יְבָרְכֵנוּ אֱלֹהִים, וְיִירְאוּ אוֹתוֹ כָּל אַפְסֵי אָרֶץ:אָנָּא בְּכֹחַ, גְּדֻלַּת יְמִינֶךָ, תַּתִּיר צְרוּרָה.קַבֵּל רִנַּת, עַמֶּךָ. שַׂגְּבֵנוּ, טַהֲרֵנוּ נוֹרָא.נָא גִבּוֹר, דּוֹרְשֵׁי יִחוּדֶךָ, כְּבָבַת שָׁמְרֵם.בָּרְכֵם טַהֲרֵם, רַחֲמֵי צִדְקָתֶךָ, תָּמִיד גָּמְלֵם.חָסִין קָדוֹשׁ, בְּרֹב טוּבְךָ, נַהֵל עֲדָתֶךָ.יָחִיד גֵּאֶה, לְעַמְּךָ פְּנֵה, זוֹכְרֵי קְדֻשָּׁתֶךָ.שַׁוְעָתֵנוּ קַבֵּל וּשְׁמַע צַעֲקָתֵנוּ, יוֹדֵעַ תַעֲלֻמוֹת.בלחש: בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד:רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, אַתָּה צִוִּיתָנוּ עַל יְדֵי מֹשֶׁה עַבְדֶּךָ לִסְפּוֹר סְפִירַת הָעוֹמֶר, כְּדֵי לְטַהֲרֵנוּ מִקְּלִפּוֹתֵינוּ וּמִטֻּמְאוֹתֵינוּ, כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְתָּ בְּתוֹרָתֶךָ. וּסְפַרְתֶּם לָכֶם מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת מִיּוֹם הֲבִיאֲכֶם אֶת־עֹמֶר הַתְּנוּפָה, שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת תְּמִימֹת תִּהְיֶינָה. עַד מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת הַשְּׁבִיעִת תִּסְפְּרוּ חֲמִשִּׁים יוֹם. כְּדֵי שֶׁיּטָּהֲרוּ נַפְשׁוֹת עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל מִזֻּהֲמָתָם. וְּבְכֵן יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁבִּזְכוּת סְפִירַת הָעוֹמֶר שֶׁסָּפַרְתִּי הַיּוֹם, יְתֻקַּן מַה שֶׁפָּגַמְתִּי בִּסְפִירָה חסד שבגבורה וְאֶטָּהֵר וְאֶתְקַדֵּשׁ בִּקְדֻשָּׁה שֶׁל מַעְלָה, וַעל יְדֵי זֶה יֻשְׁפַּע שֶׁפַע רַב בְּכָל הָעוֹלָמוֹת. וּלְתַקֵּן אֶת נַפְשׁוֹתֵינוּ, וְרוּחוֹתֵינוּ, וְנִשְׁמוֹתֵינוּ, מִכָּל סִיג וּפְגַם, וּלְטַהֲרֵנוּ וּלְקַדְּשֵׁנוּ בִּקְדֻשָּׁתְךָ הָעֶלְיוֹנָה, אָמֵן סֶלָה.
השבוע השני של ספירת העומר מתחיל. ספירת העומר מתחילה ביום למחרת ליל הסדר, אחרי שיצאנו ממצרים, ואנחנו כעת מתהלכים לקראת קבלת התורה. ובדרך קורים דברים שמכינים אותנו לקבלת התורה. מה היא קבלת התורה? קבלת התורה היא גילוי חדש שמתגלה לי. הוא תמיד היה שם הדבר שמתגלה, אך העבודה הפנימית שהאדם עושה, מגלה לו תורה חדשה שכתובה בתוכו. התורה הופכת מתורה כתובה לתורה שבעל פה. וזה המסע שלנו בספירת העומר. ללמד את הנפש שלנו את המדרגות שעליה לטפס על מנת להזדכך ולהתנקות ולהתעלות על מנת שתוכל לגלות עוד צדדים מופלאים בתוכה.
ספירת הגבורה היא הספירה השנייה בסדר הספירות. הסיפור שמספרת לנו ספירת הגבורה הוא סיפור על גבולות. שלכל דבר, כדי שיהיה לו מקום, חשוב שתהיה לו התחלה ויהיה לו סוף. ההתחברות עם מישהו או משהו או נפרדות ממשהו או מישהו אפשרית באמת רק כשאני יודעת מה הגבולות שלי. אז יש לי מקום ברור מבחינת עצמי וזה מקרין החוצה.
היום הזה, החסד שבגבורה, מזמין אותנו לעבודה פנימית על האהבה שבגבולות. לפעמים לשים גבול, לפחות עבורי, נראה כמו משהו נוקשה. לא כולם כמוני תודה לאל, אבל שנים אני בעבודה פנימית של שימת גבולות. זה לא נעים לנו לפעמים לשים גבול, שלא נפגע במישהו, שלא ניתן למישהו תחושה שהוא לא רצוי, שהוא לא אהוב, שהוא דחוי. זה גם מפחיד לשים גבול, לשים סוף לדבר מסוים כי אני יכולה לפספס הרבה דברים טובים שאולי יגיעו. מישהו נמצא במפגש חברתי והוא גמור מעייפות, והוא לא הולך הביתה, הוא מפחד להפסיד משהו. שמישהו יגיד משהו ולא יידע ואז הוא יישאר בחוץ. אז הוא לא מקשיב לגבולות הגוף שלו והוא נשאר שם ויוצא לו איזה משהו עקום מהפה מרוב עייפות, והופ עכשיו הוא בסרטים שלא ירצו אותו כי אמר איזה שטות. כי קודם כל אני צריכה לתת לעצמי מקום, ומקום מוגדר בעזרת גבולות. לכוס לא תהיה צורה של כוס והיא לא תוכל להחזיק מים אם לא תהיה לה צורה מוגדרת. ככה גם אני – כדי להחזיק את החיים אני צריכה לתת מקום לעצמי.
אז, נחזור לחסד שבגבורה, שמזמין אותנו ללמוד לשים גבולות מתוך אהבה. על האהבה שבשימת גבולות. לפעמים נראה לי שזה אכזרי להגיד לחבר – תשמע לא מתאים לי היום שניפגש. אבל תכל'ס להגיד לו את זה מתוך אהבה אליו ואל עצמי ייצא הרבה יותר טוב אם ניפגש ואני אהיה מבאסת ולא יהיה כיף. היום הזה מזמין אותנו להתבונן על האופן שבו אנחנו שמים גבולות. האם אנחנו שמים אותם מתוך איום שמישהו חודר לנו למקום שלנו, לא מכיר במקום שלנו בעולם? אם כך אני מגיעה לשים את הגבול כנראה הוא ייצא נשכני ולא נעים. האם אני הצלחתי לראות את האדם האחר בעין טובה כששמתי את הגבול? אם כן, רוב הסיכויים שהגבול יתקבל באהבה ויביא לקירבה גדולה יותר ביני לבין האדם האחר.
ספירת העומר מוקדשת להיימנוט שתמצא את דרכה חזרה למשפחתה במהרה, ולכלל החטופים באשר הם שישובו הביתה לשלום ויסיימו את הלימוד הקשה הזה שיש להם, ועד אז שהלימוד הזה יהיה להם לתמיכה ולאור בחושך בו הם נמצאים.