ספירת העומר תשפ"ה – שלושה ועשרים ימים לעומר – הגבורה שבנצח
בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ עַל סְפִירַת הָעֹמֶר.
שלושה ועשרים יום שהם שלושה שבועות ושני ימים לעומרלַמְנַצֵּחַ בִּנְגִינוֹת מִזְמוֹר שִׁיר: אֱלֹהִים יְחָנֵּנוּ וִיבָרְכֵנוּ, יָאֵר פָּנָיו אִתָּנוּ, סֶלָה: לָדַעַת בָּאָרֶץ דַרְכֶּךָ, בְּכָל גּוֹיִם יְשׁוּעָתֶךָ: יוֹדוּךָ עַמִּים אֱלֹהִים, יוֹדוּךָ עַמִּים כֻּלָּם: יִשְׂמְחוּ וִירַנְּנוּ לְאֻמִּים, כִּי תִשְׁפֹּט עַמִּים מִישֹׁר, וּלְאֻמִּים בָּאָרֶץ תַּנְחֵם סֶלָה: יוֹדוּךָ עַמִּים אֱלֹהִים, יוֹדוּךָ עַמִּים כֻּלָּם: אֶרֶץ נָתְנָה יְבוּלָהּ, יְבָרְכֵנוּ אֱלֹהִים אֱלֹהֵינוּ: יְבָרְכֵנוּ אֱלֹהִים, וְיִירְאוּ אוֹתוֹ כָּל אַפְסֵי אָרֶץ:אָנָּא בְּכֹחַ, גְּדֻלַּת יְמִינֶךָ, תַּתִּיר צְרוּרָה.קַבֵּל רִנַּת, עַמֶּךָ. שַׂגְּבֵנוּ, טַהֲרֵנוּ נוֹרָא.נָא גִבּוֹר, דּוֹרְשֵׁי יִחוּדֶךָ, כְּבָבַת שָׁמְרֵם.בָּרְכֵם טַהֲרֵם, רַחֲמֵי צִדְקָתֶךָ, תָּמִיד גָּמְלֵם.חָסִין קָדוֹשׁ, בְּרֹב טוּבְךָ, נַהֵל עֲדָתֶךָ.יָחִיד גֵּאֶה, לְעַמְּךָ פְּנֵה, זוֹכְרֵי קְדֻשָּׁתֶךָ.שַׁוְעָתֵנוּ קַבֵּל וּשְׁמַע צַעֲקָתֵנוּ, יוֹדֵעַ תַעֲלֻמוֹת.בלחש: בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד:רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, אַתָּה צִוִּיתָנוּ עַל יְדֵי מֹשֶׁה עַבְדֶּךָ לִסְפּוֹר סְפִירַת הָעוֹמֶר, כְּדֵי לְטַהֲרֵנוּ מִקְּלִפּוֹתֵינוּ וּמִטֻּמְאוֹתֵינוּ, כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְתָּ בְּתוֹרָתֶךָ. וּסְפַרְתֶּם לָכֶם מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת מִיּוֹם הֲבִיאֲכֶם אֶת־עֹמֶר הַתְּנוּפָה, שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת תְּמִימֹת תִּהְיֶינָה. עַד מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת הַשְּׁבִיעִת תִּסְפְּרוּ חֲמִשִּׁים יוֹם. כְּדֵי שֶׁיּטָּהֲרוּ נַפְשׁוֹת עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל מִזֻּהֲמָתָם. וְּבְכֵן יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁבִּזְכוּת סְפִירַת הָעוֹמֶר שֶׁסָּפַרְתִּי הַיּוֹם, יְתֻקַּן מַה שֶׁפָּגַמְתִּי בִּסְפִירָה הגבורה שבנצח וְאֶטָּהֵר וְאֶתְקַדֵּשׁ בִּקְדֻשָּׁה שֶׁל מַעְלָה, וַעל יְדֵי זֶה יֻשְׁפַּע שֶׁפַע רַב בְּכָל הָעוֹלָמוֹת. וּלְתַקֵּן אֶת נַפְשׁוֹתֵינוּ, וְרוּחוֹתֵינוּ, וְנִשְׁמוֹתֵינוּ, מִכָּל סִיג וּפְגַם, וּלְטַהֲרֵנוּ וּלְקַדְּשֵׁנוּ בִּקְדֻשָּׁתְךָ הָעֶלְיוֹנָה, אָמֵן סֶלָה.
הנצח אומר לי בעצם שיש אפשרות שדברים ישארו ללא סוף. זה מוזר לנו לחשוב על זה כי אנחנו עצמנו בעולם סופי מאוד. לכל דבר יש הגדרה ויש סוף. המילה נצח היא מעבר למה שהמח מסוגל אפילו לקלוט. זה כל כך שונה מהמהות הבסיסית שלנו, ומצד שני זו הכמיהה שלנו – לחוות את הנצחיות. אנשים מחפשים נעורים נצחיים, שמחה נצחית, אושר נצחי. זה נראה לנו כמו הדבר הכי מרפא והכי כיפי בעולמות. תמיד מה שלא בהשגתנו הוא הדבר הכי מתוק שאנחנו יכולים לדמיין.
היום הגבורה שבנצח – איזה מין שילוב זה – הספירה שכל מהותה הוא סיום, הגדר, סוף, ההפך מהתפיסה שלנו לנצחיות. הגבורה שבנצח – שילוב מעניין. לחפש את הנצחיות זה לרדוף אחרי העתיד, להיות בהווה אבל לעסוק בעתיד. כי בעצם כשאני רוצה להנציח דברים – זה מעולה וזה טוב וזה אומר שאני רוצה שההארה של הדבר תאיר ללא סוף.
הגבורה היא עוסקת יותר בכאן ועכשיו. מה יש לי עכשיו, מה אני צריכה עכשיו…. הגבורה שבנצח מספרת לי שהדבר הכי נצחי זה להיות כאן ועכשיו. להיות כל כולי ברגע הזה, להתמסר לו, להתגבר עלי היצר, להנציח את ההווה, ופשוט להיות עכשיו. להחזיר אותי כל הזמן לכאן ועכשיו. כי כשאני כאן ועכשיו, כשאני פועלת עכשיו כדי שעכשיו הרגע הזה יהיה הדבר הכי נצחי, הכי מלא אור ומשפיע, אז הוא מהבהב את האור המיוחד שלו בנצחיות.
הווה מלשון הויה, שזה אומר שההויה המלאה שלי, החיבור שלי הכי גבוה לקב"ה, הוא בהווה. כשאני נמצאת כאן ועכשיו מבלי לחשוב כיצד הדברים יונצחו – זו ההנצחה הכי טובה. זה ניצחון – להתגבר על היצר ולנצח את הדימיון.
מוקדש לשיבתה של היימנוט ולשיבת כלל החטופים ולשמירה והגנה עליהם עד שישובו אלינו.