ספירת העומר תשפ"ה – שישה עשר ימים לעומר – הגבורה שבתפארת

בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ עַל סְפִירַת הָעֹמֶר.
היום שישה עשר ימים לעמר
לַמְנַצֵּחַ בִּנְגִינוֹת מִזְמוֹר שִׁיר: אֱלֹהִים יְחָנֵּנוּ וִיבָרְכֵנוּ, יָאֵר פָּנָיו אִתָּנוּ, סֶלָה: לָדַעַת בָּאָרֶץ דַרְכֶּךָ, בְּכָל גּוֹיִם יְשׁוּעָתֶךָ: יוֹדוּךָ עַמִּים אֱלֹהִים, יוֹדוּךָ עַמִּים כֻּלָּם: יִשְׂמְחוּ וִירַנְּנוּ לְאֻמִּים, כִּי תִשְׁפֹּט עַמִּים מִישֹׁר, וּלְאֻמִּים בָּאָרֶץ תַּנְחֵם סֶלָה: יוֹדוּךָ עַמִּים אֱלֹהִים, יוֹדוּךָ עַמִּים כֻּלָּם: אֶרֶץ נָתְנָה יְבוּלָהּ, יְבָרְכֵנוּ אֱלֹהִים אֱלֹהֵינוּ: יְבָרְכֵנוּ אֱלֹהִים, וְיִירְאוּ אוֹתוֹ כָּל אַפְסֵי אָרֶץ:
אָנָּא בְּכֹחַ, גְּדֻלַּת יְמִינֶךָ, תַּתִּיר צְרוּרָה.
קַבֵּל רִנַּת, עַמֶּךָ. שַׂגְּבֵנוּ, טַהֲרֵנוּ נוֹרָא.
נָא גִבּוֹר, דּוֹרְשֵׁי יִחוּדֶךָ, כְּבָבַת שָׁמְרֵם.
בָּרְכֵם טַהֲרֵם, רַחֲמֵי צִדְקָתֶךָ, תָּמִיד גָּמְלֵם.
חָסִין קָדוֹשׁ, בְּרֹב טוּבְךָ, נַהֵל עֲדָתֶךָ.
יָחִיד גֵּאֶה, לְעַמְּךָ פְּנֵה, זוֹכְרֵי קְדֻשָּׁתֶךָ.
שַׁוְעָתֵנוּ קַבֵּל וּשְׁמַע צַעֲקָתֵנוּ, יוֹדֵעַ תַעֲלֻמוֹת.
בלחש: בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד:
רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, אַתָּה צִוִּיתָנוּ עַל יְדֵי מֹשֶׁה עַבְדֶּךָ לִסְפּוֹר סְפִירַת הָעוֹמֶר, כְּדֵי לְטַהֲרֵנוּ מִקְּלִפּוֹתֵינוּ וּמִטֻּמְאוֹתֵינוּ, כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְתָּ בְּתוֹרָתֶךָ. וּסְפַרְתֶּם לָכֶם מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת מִיּוֹם הֲבִיאֲכֶם אֶת־עֹמֶר הַתְּנוּפָה, שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת תְּמִימֹת תִּהְיֶינָה. עַד מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת הַשְּׁבִיעִת תִּסְפְּרוּ חֲמִשִּׁים יוֹם. כְּדֵי שֶׁיּטָּהֲרוּ נַפְשׁוֹת עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל מִזֻּהֲמָתָם. וְּבְכֵן יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁבִּזְכוּת סְפִירַת הָעוֹמֶר שֶׁסָּפַרְתִּי הַיּוֹם, יְתֻקַּן מַה שֶׁפָּגַמְתִּי בִּסְפִירָה גבורה שבתפארת וְאֶטָּהֵר וְאֶתְקַדֵּשׁ בִּקְדֻשָּׁה שֶׁל מַעְלָה, וַעל יְדֵי זֶה יֻשְׁפַּע שֶׁפַע רַב בְּכָל הָעוֹלָמוֹת. וּלְתַקֵּן אֶת נַפְשׁוֹתֵינוּ, וְרוּחוֹתֵינוּ, וְנִשְׁמוֹתֵינוּ, מִכָּל סִיג וּפְגַם, וּלְטַהֲרֵנוּ וּלְקַדְּשֵׁנוּ בִּקְדֻשָּׁתְךָ הָעֶלְיוֹנָה, אָמֵן סֶלָה.
נקודת ייחוס, לדעת איפה דבר נמצא, כדי שנוכל להגיד את המקום שלו, את המרחב שלו – דרושות שלוש נקודות לפחות – אז כבר יש לדבר מקום שהוא תופס במרחב. כזו היא ספירת התפארת – היא נותנת לנו את הנקודה השלישית. נקודה אחת היא חסד, נקודה שנייה היא גבורה והשלישית היא תפארת וביחד מתקבלת צורה חדשה שמשתנה בהתאם למיקום הנקודות זו ביחס לזו. תפארת היא גם מידת האמת, אפשר להסתכל על המילה אמת ולראות שהיא מורכבת מהאות הראשונה א, מהאות האחרונה ת, ומהאות האמצעית מ. כלומר ספירת התפארת שהיא אמת – נותנת את הרגל השלישית ונותנת תיקוף ומקום לאמת.
היום שישה עשר ימים לעומר, הגבורה שבתפארת, מספרת לנו שלפעמים זה מפחיד לתת מקום לדבר מסוים. לתת לו את הנקודה השלישית כי אז מתגלה האמת, אז יש לזה פתאום נוכחות, וזה יכול להיות מפחיד. אם יש לי רגש שאני לא רוצה להרגיש, אני מתכחשת אליו, מסתכלת רק על חלק מהאמת ולא על האמת לאמיתה, ועושה כל שביכולתי לא לתת תיקוף והכרה לרגש. היום הזה מזמין אותי להכיר בבושה שאולי אני חשה ממעשה שעשיתי או שחשבתי עליו.
היום הזה מזמין אותנו לתת תיקוף, מרחב, הכרה, מקום למחשבה או רגש או פעולה שאני לא רוצה להרגיש. היום הזה מזמין אותנו להתגבר על הפחד ולאפשר לאמת להתגלות. כי המחשבה או הרגש או הדבר שעשיתי או שאני הייתי רוצה לעשות – הם כבר קיימים, כי הם אצלי בראש בגוף או בחיים. ההתכחשות למקום שיש להם לא מעלימה את הקיום שלהם, היא רק יוצרת אשליה שהם לא חלק מחיי. אז אני מנותקת מהחלק הזה בתוכי, וכשאני מתנתקת ממנו אני בהכרח גם מתנתקת מחלקים טובים בי.
זה היום להתגבר על הפחד, על הבושה, על האשמה ולהכיר בפני עצמי בדברים. כך אוכל לחבר את כל החלקים שבי, על מנת שתתגלה האמת. הגבורה שבתפארת – היכולת להנכיח את הנקודה השלישית.
מוקדש לשיבתה של היימנוט וכלל החטופים

השאר תגובה