ספירת העומר תשפ"ה – עשרה ימים לעומר – התפארת שבגבורה
בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ עַל סְפִירַת הָעֹמֶר.
היום עשרה ימים לעמרלַמְנַצֵּחַ בִּנְגִינוֹת מִזְמוֹר שִׁיר: אֱלֹהִים יְחָנֵּנוּ וִיבָרְכֵנוּ, יָאֵר פָּנָיו אִתָּנוּ, סֶלָה: לָדַעַת בָּאָרֶץ דַרְכֶּךָ, בְּכָל גּוֹיִם יְשׁוּעָתֶךָ: יוֹדוּךָ עַמִּים אֱלֹהִים, יוֹדוּךָ עַמִּים כֻּלָּם: יִשְׂמְחוּ וִירַנְּנוּ לְאֻמִּים, כִּי תִשְׁפֹּט עַמִּים מִישֹׁר, וּלְאֻמִּים בָּאָרֶץ תַּנְחֵם סֶלָה: יוֹדוּךָ עַמִּים אֱלֹהִים, יוֹדוּךָ עַמִּים כֻּלָּם: אֶרֶץ נָתְנָה יְבוּלָהּ, יְבָרְכֵנוּ אֱלֹהִים אֱלֹהֵינוּ: יְבָרְכֵנוּ אֱלֹהִים, וְיִירְאוּ אוֹתוֹ כָּל אַפְסֵי אָרֶץ:אָנָּא בְּכֹחַ, גְּדֻלַּת יְמִינֶךָ, תַּתִּיר צְרוּרָה.קַבֵּל רִנַּת, עַמֶּךָ. שַׂגְּבֵנוּ, טַהֲרֵנוּ נוֹרָא.נָא גִבּוֹר, דּוֹרְשֵׁי יִחוּדֶךָ, כְּבָבַת שָׁמְרֵם.בָּרְכֵם טַהֲרֵם, רַחֲמֵי צִדְקָתֶךָ, תָּמִיד גָּמְלֵם.חָסִין קָדוֹשׁ, בְּרֹב טוּבְךָ, נַהֵל עֲדָתֶךָ.יָחִיד גֵּאֶה, לְעַמְּךָ פְּנֵה, זוֹכְרֵי קְדֻשָּׁתֶךָ.שַׁוְעָתֵנוּ קַבֵּל וּשְׁמַע צַעֲקָתֵנוּ, יוֹדֵעַ תַעֲלֻמוֹת.בלחש: בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד:רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, אַתָּה צִוִּיתָנוּ עַל יְדֵי מֹשֶׁה עַבְדֶּךָ לִסְפּוֹר סְפִירַת הָעוֹמֶר, כְּדֵי לְטַהֲרֵנוּ מִקְּלִפּוֹתֵינוּ וּמִטֻּמְאוֹתֵינוּ, כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְתָּ בְּתוֹרָתֶךָ. וּסְפַרְתֶּם לָכֶם מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת מִיּוֹם הֲבִיאֲכֶם אֶת־עֹמֶר הַתְּנוּפָה, שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת תְּמִימֹת תִּהְיֶינָה. עַד מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת הַשְּׁבִיעִת תִּסְפְּרוּ חֲמִשִּׁים יוֹם. כְּדֵי שֶׁיּטָּהֲרוּ נַפְשׁוֹת עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל מִזֻּהֲמָתָם. וְּבְכֵן יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁבִּזְכוּת סְפִירַת הָעוֹמֶר שֶׁסָּפַרְתִּי הַיּוֹם, יְתֻקַּן מַה שֶׁפָּגַמְתִּי בִּסְפִירָה תפארת שבגבורה וְאֶטָּהֵר וְאֶתְקַדֵּשׁ בִּקְדֻשָּׁה שֶׁל מַעְלָה, וַעל יְדֵי זֶה יֻשְׁפַּע שֶׁפַע רַב בְּכָל הָעוֹלָמוֹת. וּלְתַקֵּן אֶת נַפְשׁוֹתֵינוּ, וְרוּחוֹתֵינוּ, וְנִשְׁמוֹתֵינוּ, מִכָּל סִיג וּפְגַם, וּלְטַהֲרֵנוּ וּלְקַדְּשֵׁנוּ בִּקְדֻשָּׁתְךָ הָעֶלְיוֹנָה, אָמֵן סֶלָה.
היום ממשיכים להתבונן בספירת הגבורה. יצחק אבינו הוא זה שמביא איתו את האיכויות של הגבורה. הדבר השקט המכונס, הקשוב פנימה, נמצא בתוך הגבולות. יצחק היה כל כולו אדם של חסד, של נתינה ולכן היה עליו ללמוד ללמד ולהביא אלינו את האיכות של ההתכנסות, הצמצום, הצבת הגבולות. כי ככה זה, את מביא את מה שחסר לך. היום עשרה ימים לעומר שזה התפארת שבגבורה. זה היום שבו אנחנו מגלים את כלל הגוונים של הגבולות שלנו. יש המון דרכים להתגבר על היצר, לשים גבולות, לתת לעצמי מקום ולהכיר במקום של האחר.
תפארת היא ספירה של אמת, של חיבור. החיבור לספירה הזו מאפשר לגווני אמת שונים להביא לחיבור ולא להפרדה. היום הזה מזמין אותנו להתבונן על האמת שאנחנו מביאים איתנו לסביבה ולעצמנו, כשאנחנו מגדירים את הדברים, עושים אותם יותר בהירים וברורים במרחב. כדי שיתגלו כל הגוונים ויהיה חיבור שיולד משהו חדש, תחילה אנחנו צריכים שכל דבר יקבל את מקומו. כשאדם אחד צריך משהו והאדם השני צריך משהו אחר זה יכול לגרום לריב ולהפרדה. לרוב זה יגרום לזה כי אנשים לא נוהגים לומר מה הם באמת צריכים ואז יש אי הבנות ומחלוקות. כשאנשים מדברים את הצורך שלהם, מתוך הבנה שלא על האחר למלא אותו, לרוב נמצא שיש לנו צרכים דומים מאוד. וזה הגדרות וזה הגבורה מאפשרת לעשות ואז הקשר יכול להתנהל עם אמת, עם התכללות הגוונים שלי ושל האחר לדבר חדש.
מוקדש לשיבתה של היימנוט ושיבת כלל החטופים לביתם