ספירת העומר תשפ"ה – השני בעומר – הגבורה שבחסד

בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ עַל סְפִירַת הָעֹמֶר.
היום יום שני  לעומר
לַמְנַצֵּחַ בִּנְגִינוֹת מִזְמוֹר שִׁיר: אֱלֹהִים יְחָנֵּנוּ וִיבָרְכֵנוּ, יָאֵר פָּנָיו אִתָּנוּ, סֶלָה: לָדַעַת בָּאָרֶץ דַרְכֶּךָ, בְּכָל גּוֹיִם יְשׁוּעָתֶךָ: יוֹדוּךָ עַמִּים אֱלֹהִים, יוֹדוּךָ עַמִּים כֻּלָּם: יִשְׂמְחוּ וִירַנְּנוּ לְאֻמִּים, כִּי תִשְׁפֹּט עַמִּים מִישֹׁר, וּלְאֻמִּים בָּאָרֶץ תַּנְחֵם סֶלָה: יוֹדוּךָ עַמִּים אֱלֹהִים, יוֹדוּךָ עַמִּים כֻּלָּם: אֶרֶץ נָתְנָה יְבוּלָהּ, יְבָרְכֵנוּ אֱלֹהִים אֱלֹהֵינוּ: יְבָרְכֵנוּ אֱלֹהִים, וְיִירְאוּ אוֹתוֹ כָּל אַפְסֵי אָרֶץ:
אָנָּא בְּכֹחַ, גְּדֻלַּת יְמִינֶךָ, תַּתִּיר צְרוּרָה.
קַבֵּל רִנַּת, עַמֶּךָ. שַׂגְּבֵנוּ, טַהֲרֵנוּ נוֹרָא.
נָא גִבּוֹר, דּוֹרְשֵׁי יִחוּדֶךָ, כְּבָבַת שָׁמְרֵם.
בָּרְכֵם טַהֲרֵם, רַחֲמֵי צִדְקָתֶךָ, תָּמִיד גָּמְלֵם.
חָסִין קָדוֹשׁ, בְּרֹב טוּבְךָ, נַהֵל עֲדָתֶךָ.
יָחִיד גֵּאֶה, לְעַמְּךָ פְּנֵה, זוֹכְרֵי קְדֻשָּׁתֶךָ.
שַׁוְעָתֵנוּ קַבֵּל וּשְׁמַע צַעֲקָתֵנוּ, יוֹדֵעַ תַעֲלֻמוֹת.
בלחש: בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד:
רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, אַתָּה צִוִּיתָנוּ עַל יְדֵי מֹשֶׁה עַבְדֶּךָ לִסְפּוֹר סְפִירַת הָעוֹמֶר, כְּדֵי לְטַהֲרֵנוּ מִקְּלִפּוֹתֵינוּ וּמִטֻּמְאוֹתֵינוּ, כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְתָּ בְּתוֹרָתֶךָ. וּסְפַרְתֶּם לָכֶם מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת מִיּוֹם הֲבִיאֲכֶם אֶת־עֹמֶר הַתְּנוּפָה, שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת תְּמִימֹת תִּהְיֶינָה. עַד מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת הַשְּׁבִיעִת תִּסְפְּרוּ חֲמִשִּׁים יוֹם. כְּדֵי שֶׁיּטָּהֲרוּ נַפְשׁוֹת עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל מִזֻּהֲמָתָם. וְּבְכֵן יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁבִּזְכוּת סְפִירַת הָעוֹמֶר שֶׁסָּפַרְתִּי הַיּוֹם, יְתֻקַּן מַה שֶׁפָּגַמְתִּי בִּסְפִירָה גבורה שבחסד וְאֶטָּהֵר וְאֶתְקַדֵּשׁ בִּקְדֻשָּׁה שֶׁל מַעְלָה, וַעל יְדֵי זֶה יֻשְׁפַּע שֶׁפַע רַב בְּכָל הָעוֹלָמוֹת. וּלְתַקֵּן אֶת נַפְשׁוֹתֵינוּ, וְרוּחוֹתֵינוּ, וְנִשְׁמוֹתֵינוּ, מִכָּל סִיג וּפְגַם, וּלְטַהֲרֵנוּ וּלְקַדְּשֵׁנוּ בִּקְדֻשָּׁתְךָ הָעֶלְיוֹנָה, אָמֵן סֶלָה.
היום היום השני לספירת העומר וזהו היום בו אנחנו לומדים את איכות הגבורה שבחסד. ספירת החסד היא ספירה של אהבה, נתינה, חסדים. אברהם אבינו הוא המרכבה לחסד. כלומר עליו "רוכב" אור החסד ודרכו הוא מגיע לעולם שלנו. האהבה זה כשהדברים נמצאים באחדות ובהרמוניה. לכל אחד יש ייחוד ותפקיד וכל אחד זקוק לשני על מנת לקיים את הכלל כולו על צרכיו השונים. אפשר לראות זאת עם האיברים שלנו בגוף – כך בדיוק הם פועלים.
לאהבה גוונים רבים וצורות רבות. אחת מהשפעות האהבה מופיעה כגבורה. ספירת הגבורה זוהי הספירה דרכה עוברות איכויות של התגברות על היצר, השמת גבולות, הבדלה והבחנה ביני ובינך ועוד. הגבורה שבחסד מספרת לנו על כך שלפעמים אהבה מגיעה בצורה של גבול, של הפרדה. זו גם אהבה. אהבה זה לא רק התבטלות זה בתוך זה, לפעמים אהבה זה להגדיר איפה אני מסתיימת והאחר מתחיל. הגבולות וההגדרים מסייעים לנו להרגיש את האהבה ואף להעריך אותה יותר לא פעם. רואים את זה נפלא עם ילדים – יש לנו אליהם את כל האהבה, אהבה אינסופית ואנחנו נהיה מוכנים לעשות הכל עבורם, ויחד עם זאת כדי שיוכלו לצמוח ולהתפתח באופן בריא חשוב לשים גם גבולות כדי שיוכלו להכיר את עצמם ואת הגבולות של היישות שהם. שיכירו את הרצונות והצרכים שלהם וכך יוכלו להביא את עצמם לפעולה יותר פוטנטית בעולם.
אם בחסד שבחסד הייתי בביטול לאינסוף ונתתי לזרם להוביל אותי, הגבורה שבחסד אומרת לי – עכשיו הזמן להכיר את גבולות הכלי שלך. את גבולות הגוף שלי, את היכולת של הכלי שלי להכיל שפע. מתוך כך שאני לומדת את הכלי שלי ואת הגבולות שלו, אני גם לומדת להתגבר על היצר למלא מיד את הכלי שלי בשפע ולהכיר בגבולות הכלי של האחר ולכבד אותם. כלומר, מתחילה הבדלה ביני ובין האחר, על ידי זה שאני מכירה את הגבולות וההגדרים שלי, ומכירה את הגבולות והיכולות של האחר.
ביום הזה נזמין את עצמנו לבחון האם יש מקומות בהם עליי להכיר טוב יותר את הכלי שלי, את הגבולות החיצוניים או הפנימיים שלי? האם יש מקומות בהם אני "נוזלת" מידי או "מתערבבת" מידי מבלי שיהיו לי היכולות לשים גבולות? האם אני יודעת להכיר בגבולות שלי ושל האחר מתוך אהבה? האם אני נותנת מרחב הדרוש לאחר?
לשים גבול ביני לבין האחר כתוצר של אהבה זה מעשה של חסד גדול מאוד.
מועדים לשמחה!
ככל שאצליח לרשום את הייחוד של כל יום בספירת העומר – כל הכתוב מוקדש לחזרת החטופים והגנה עליהם עד שישובו, ושמירה והגנה על חיילנו.

השאר תגובה