ספירת העומר תשפ"ה – היום שניים ועשרים יום לעומר – החסד שבנצח

בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ עַל סְפִירַת הָעֹמֶר.

שנים ועשרים יום שהם שלושה שבועות ויום אחד לעומר
לַמְנַצֵּחַ בִּנְגִינוֹת מִזְמוֹר שִׁיר: אֱלֹהִים יְחָנֵּנוּ וִיבָרְכֵנוּ, יָאֵר פָּנָיו אִתָּנוּ, סֶלָה: לָדַעַת בָּאָרֶץ דַרְכֶּךָ, בְּכָל גּוֹיִם יְשׁוּעָתֶךָ: יוֹדוּךָ עַמִּים אֱלֹהִים, יוֹדוּךָ עַמִּים כֻּלָּם: יִשְׂמְחוּ וִירַנְּנוּ לְאֻמִּים, כִּי תִשְׁפֹּט עַמִּים מִישֹׁר, וּלְאֻמִּים בָּאָרֶץ תַּנְחֵם סֶלָה: יוֹדוּךָ עַמִּים אֱלֹהִים, יוֹדוּךָ עַמִּים כֻּלָּם: אֶרֶץ נָתְנָה יְבוּלָהּ, יְבָרְכֵנוּ אֱלֹהִים אֱלֹהֵינוּ: יְבָרְכֵנוּ אֱלֹהִים, וְיִירְאוּ אוֹתוֹ כָּל אַפְסֵי אָרֶץ:
אָנָּא בְּכֹחַ, גְּדֻלַּת יְמִינֶךָ, תַּתִּיר צְרוּרָה.
קַבֵּל רִנַּת, עַמֶּךָ. שַׂגְּבֵנוּ, טַהֲרֵנוּ נוֹרָא.
נָא גִבּוֹר, דּוֹרְשֵׁי יִחוּדֶךָ, כְּבָבַת שָׁמְרֵם.
בָּרְכֵם טַהֲרֵם, רַחֲמֵי צִדְקָתֶךָ, תָּמִיד גָּמְלֵם.
חָסִין קָדוֹשׁ, בְּרֹב טוּבְךָ, נַהֵל עֲדָתֶךָ.
יָחִיד גֵּאֶה, לְעַמְּךָ פְּנֵה, זוֹכְרֵי קְדֻשָּׁתֶךָ.
שַׁוְעָתֵנוּ קַבֵּל וּשְׁמַע צַעֲקָתֵנוּ, יוֹדֵעַ תַעֲלֻמוֹת.
בלחש: בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד:
רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, אַתָּה צִוִּיתָנוּ עַל יְדֵי מֹשֶׁה עַבְדֶּךָ לִסְפּוֹר סְפִירַת הָעוֹמֶר, כְּדֵי לְטַהֲרֵנוּ מִקְּלִפּוֹתֵינוּ וּמִטֻּמְאוֹתֵינוּ, כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְתָּ בְּתוֹרָתֶךָ. וּסְפַרְתֶּם לָכֶם מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת מִיּוֹם הֲבִיאֲכֶם אֶת־עֹמֶר הַתְּנוּפָה, שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת תְּמִימֹת תִּהְיֶינָה. עַד מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת הַשְּׁבִיעִת תִּסְפְּרוּ חֲמִשִּׁים יוֹם. כְּדֵי שֶׁיּטָּהֲרוּ נַפְשׁוֹת עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל מִזֻּהֲמָתָם. וְּבְכֵן יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁבִּזְכוּת סְפִירַת הָעוֹמֶר שֶׁסָּפַרְתִּי הַיּוֹם, יְתֻקַּן מַה שֶׁפָּגַמְתִּי בִּסְפִירָה החסד שבנצח וְאֶטָּהֵר וְאֶתְקַדֵּשׁ בִּקְדֻשָּׁה שֶׁל מַעְלָה, וַעל יְדֵי זֶה יֻשְׁפַּע שֶׁפַע רַב בְּכָל הָעוֹלָמוֹת. וּלְתַקֵּן אֶת נַפְשׁוֹתֵינוּ, וְרוּחוֹתֵינוּ, וְנִשְׁמוֹתֵינוּ, מִכָּל סִיג וּפְגַם, וּלְטַהֲרֵנוּ וּלְקַדְּשֵׁנוּ בִּקְדֻשָּׁתְךָ הָעֶלְיוֹנָה, אָמֵן סֶלָה.
מתחילים את שבוע ספירת הנצח. ספירת הנצח עוסקת בנצחיות של הדברים, בהתמדה. התכלית שלשמה אנחנו פועלים כאן זה להידבק במידות של הקב"ה. להדמות לו. בכל פעם שאנחנו מתדמים לו יותר, אנחנו מתעלים רוחנית. עולים עוד מדרגה. כשעולים מדרגה, לא מיד שתי הרגליים מונחות על המדרגה החדשה. המעבר ממדרגה למדרגה הוא עצמו הדרגתי ובנוי רבדים רבדים. כשעלינו מדרגה האורות והשפעים שאנחנו משפיעים איתם במדרגה החדשה, מתחילים להשפיע באופן רצוף יותר, קבוע יותר – זה כבר נהיה חלק מהלבוש שלנו, מההתנהלות שלנו.
היום החסד שבנצח, לאהוב את הצעידה החדשה בחיים, ולפעול איתה חסדים בעולם. לפעמים יש לנו הרגל חדש שכבר סיגלנו לעצמנו, ואנחנו עדיין לא לגמרי מחוברים אליו באהבה. עדיין הוא מעלה בנו ספקות וחששות, כי הליכה בהרגל חדש משמעותה לוותר על הרגלים קודמים. כי כשכבר עליתי מדרגה הייתי חייבת לעזוב את המדרגה הקודמת בסופו של דבר. יש בזה לפעמים גם סוג של אובדן וצער על מה שהיה ולא ישוב להיות. אני רוצה ומבקשת שהמלבוש החדש שאני מתהלכת איתו בחיים, יהיה אהוב עליי ומקובל עליי. זה הדבר הראשון שצריך להתרחש בתוכי כדי שאוכל לפעול כמה שיותר בהתמדה עם השפע החדש.
הדבר השני שיסייע לנו להחזיק את השפע החדש הזה, ולפעול איתו בעולם, זה השפעה איתו. כשאני מתחילה להשפיע עם השפע החדש שקיבלתי, הרבה יותר קל לי להטמיע אותו בתוכי ולהפוך אותו לחלק מהחיים שלי. אני אתן דוגמה מעצמי, פעם בשבוע אני מעבירה שיעור פתוח לנשים על פרשת השבוע, הרגשתי צורך עמוק לעשות את הדבר הזה. אני לומדת הרבה ורציתי להעביר את הדברים הלאה שיאירו לעוד א.נשים. הלימוד וההתעמקות בקבלה ובזהר היו דברים שהתחלתי להכניס לחיי, ורציתי שהלימוד יהפוך לחלק אינטגרלי מהחיים שלי. קיום השיעורים אפשר לי להשפיע על אחרים, ולתת מהידע שאני מקבלת. היו לי רגעים שהרגשתי הרבה אהבה, והיו רגעים שהרגשתי תסכול רב. לאט לאט משיעור לשיעור, מחודש לחודש, הלימוד העצמי, והלימוד לאחרות, נעשה חלק מהשגרה והלך והשתכלל. כך יכולתי להנציח את הלימוד שלי.
השיעורים האלה גם אלצו אותי לוותר עם דברים אחרים שהייתי עושה בזמן שלי, ויש בזה מידה של אובדן מסוים שיכול להפריע בהתמדה עם הדרך החדשה. אך החיבור לאהבה, וההשפעה על אחרים – מאפשרים לנו להודות על מה שהיה ולהמשיך הלאה – וזה ספויילר להמשך השבוע 🙂
היום בחסד שבנצח, נסתכל על המדרגות שהתחלנו לטפס בהן ואנחנו רוצים לעלות בהן ונשאל את עצמנו, איך אני יכולה להשפיע? ונזמין את עצמנו לאהוב את הדבר החדש שלקחנו על עצמנו…. וכן גם להודות בדברים שאיבדנו בעקבות ההרגל החדש.
מוקדש לשיבתה של היימנוט ולשיבת כל החטופים ועד שישובו להגנה ושמירה עליהם
וגם לשמירה על החיילים המופלאים שלנו

השאר תגובה