ספירת העומר תשפ"ה – ארבעה ימים לעומר – הנצח שבחסד
בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ עַל סְפִירַת הָעֹמֶר.
היום ארבעה ימים לעמרלַמְנַצֵּחַ בִּנְגִינוֹת מִזְמוֹר שִׁיר: אֱלֹהִים יְחָנֵּנוּ וִיבָרְכֵנוּ, יָאֵר פָּנָיו אִתָּנוּ, סֶלָה: לָדַעַת בָּאָרֶץ דַרְכֶּךָ, בְּכָל גּוֹיִם יְשׁוּעָתֶךָ: יוֹדוּךָ עַמִּים אֱלֹהִים, יוֹדוּךָ עַמִּים כֻּלָּם: יִשְׂמְחוּ וִירַנְּנוּ לְאֻמִּים, כִּי תִשְׁפֹּט עַמִּים מִישֹׁר, וּלְאֻמִּים בָּאָרֶץ תַּנְחֵם סֶלָה: יוֹדוּךָ עַמִּים אֱלֹהִים, יוֹדוּךָ עַמִּים כֻּלָּם: אֶרֶץ נָתְנָה יְבוּלָהּ, יְבָרְכֵנוּ אֱלֹהִים אֱלֹהֵינוּ: יְבָרְכֵנוּ אֱלֹהִים, וְיִירְאוּ אוֹתוֹ כָּל אַפְסֵי אָרֶץ:אָנָּא בְּכֹחַ, גְּדֻלַּת יְמִינֶךָ, תַּתִּיר צְרוּרָה.קַבֵּל רִנַּת, עַמֶּךָ. שַׂגְּבֵנוּ, טַהֲרֵנוּ נוֹרָא.נָא גִבּוֹר, דּוֹרְשֵׁי יִחוּדֶךָ, כְּבָבַת שָׁמְרֵם.בָּרְכֵם טַהֲרֵם, רַחֲמֵי צִדְקָתֶךָ, תָּמִיד גָּמְלֵם.חָסִין קָדוֹשׁ, בְּרֹב טוּבְךָ, נַהֵל עֲדָתֶךָ.יָחִיד גֵּאֶה, לְעַמְּךָ פְּנֵה, זוֹכְרֵי קְדֻשָּׁתֶךָ.שַׁוְעָתֵנוּ קַבֵּל וּשְׁמַע צַעֲקָתֵנוּ, יוֹדֵעַ תַעֲלֻמוֹת.בלחש: בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד:רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, אַתָּה צִוִּיתָנוּ עַל יְדֵי מֹשֶׁה עַבְדֶּךָ לִסְפּוֹר סְפִירַת הָעוֹמֶר, כְּדֵי לְטַהֲרֵנוּ מִקְּלִפּוֹתֵינוּ וּמִטֻּמְאוֹתֵינוּ, כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְתָּ בְּתוֹרָתֶךָ. וּסְפַרְתֶּם לָכֶם מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת מִיּוֹם הֲבִיאֲכֶם אֶת־עֹמֶר הַתְּנוּפָה, שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת תְּמִימֹת תִּהְיֶינָה. עַד מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת הַשְּׁבִיעִת תִּסְפְּרוּ חֲמִשִּׁים יוֹם. כְּדֵי שֶׁיּטָּהֲרוּ נַפְשׁוֹת עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל מִזֻּהֲמָתָם. וְּבְכֵן יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁבִּזְכוּת סְפִירַת הָעוֹמֶר שֶׁסָּפַרְתִּי הַיּוֹם, יְתֻקַּן מַה שֶׁפָּגַמְתִּי בִּסְפִירָה נצח שבחסד וְאֶטָּהֵר וְאֶתְקַדֵּשׁ בִּקְדֻשָּׁה שֶׁל מַעְלָה, וַעל יְדֵי זֶה יֻשְׁפַּע שֶׁפַע רַב בְּכָל הָעוֹלָמוֹת. וּלְתַקֵּן אֶת נַפְשׁוֹתֵינוּ, וְרוּחוֹתֵינוּ, וְנִשְׁמוֹתֵינוּ, מִכָּל סִיג וּפְגַם, וּלְטַהֲרֵנוּ וּלְקַדְּשֵׁנוּ בִּקְדֻשָּׁתְךָ הָעֶלְיוֹנָה, אָמֵן סֶלָה.
אהבה היא מעין תדר כזה שהוא לא יציב עבורנו. לפעמים הלב פתוח לאהבה וזה מרגיש כמו רכבת הרים, פתאום מגלים שאהבה היא לא רק פרפרים ופרחים. שלאהבה יש נפילות ולפעמים אהבה מגיעה בכלל עם כאב. זה מבלבל מאוד כי מספרים לנו על אהבה כמשהו שיש בו שקט, אבל אהבה היא לא שקט. היום ארבעה ימים לעומר, הנצח שבחסד, ההרמוניה שבאהבה. עד שהאהבה בדבר מסוים או לדבר מסוים בחיים שלי, מגיעה למעין ניגון כזה שמוביל אותי, שמלווה את החיים, שמכניס נחת, צריך הרבה התמדה בדרך.
זו ספירת הנצח. ספירת הנצח מביאה איתה איכות של התמדה, של נצחיות. היא מביאה גם איכות של לנצח. לנצח את הקושי, וגם לנצח על כל החלקים כמו מנצח שמנצח על תזמורת ובהנהגתו כל כלי הנגינה פתאום נשמעים כמו כלי אחד. כדי להגיע לאיכות הזו צריך הרבה התמדה, ההתמדה מאפשרת העמקה. מאפשרת לפגוש את הקשיים ולנצח אותם. זו האיכות שהיום הרביעי לעומר מלמד אותנו. זה האור שמתגלה לנו. שההרמוניה באהבה לא מגיעה רק כי מצאנו אהבה, אלא היא מגיעה כי עמלנו עבורה. התמדנו בדרך והאמנו שהיא תגיע.
משה רבנו הוא הנושא את ספירת הנצח, מביא את האורות המופלאים שלה אלינו. כמה קשיים הוא חצה בדרך בשם האהבה שלו לבני ישראל. כל התמודדות עם קושי ואתגר חדש רק העמיקו את הקשר של בני ישראל במדבר עם הקב"ה. כל משבר הביא לאהבה שנובעת מהעומק. זה מה שהיום הזה מזמין אותנו לעשות, להתעמק באהבה, להתמיד בה למרות הקשיים שמגיעים איתה. להביא למשהו יציב שנמשך לנצח למרות הקופצניות שבאהבה, לדעת שעם ההתמדה נזכה להעמיק יותר ויותר לתוך האהבה ולגלות אותה כל פעם מחדש.
קשה לנו להתמיד עם האהבה, הרבה פעמים אנחנו מנסים משהו, מתאהבים בו וחושבים שהנה עכשיו שמצאתי את האהבה לאדם, לעצמי, לתחום מסוים בחיים, אז זה יהיה קל להתמיד. אבל אז מגיעים הקשיים, כי כמעט תמיד הם מגיעים (הייתי אומרת תמיד אבל אני נזהרת מלהכליל), ואני יכולה לחשוב – כנראה טעיתי. כנראה זה לא שאהבה נפשי. אכן יכול להיות שזה חלק מהעניין אבל יותר סביר להניח, שפשוט קשה לי מידי אז אני מרימה ידיים משאהבה נפשי.
הנצח שבחסד זה היום שמגלה לנו את הגוון באהבה שקשור בהתמדה, בנצחיות, שיש דבר כזה, שיש אור כזה שאולי לפעמים נראה דמיוני, לא מושג, לא חלק מהגורל שלי, אבל הוא בהחלט כן שלי. אני רוצה לחבר את עצמי לאיכות של נצח שבחסד.
היום הזה קורא לנו לשאול את עצמנו, מה אני ממש אוהבת ולפעמים מתבלבלת ומתקשה להתמיד בדרך? למה זה כל כך קשה לי להתמיד עם שאהבה נפשי? מה מעורר אצלי את הספקות שמפריעים לנצחיות שדבר? איך אני יכולה לחזק את האיכות בתוכי של הנצח שבחסד?
מועדים לשמחה!