כשלב פוגש לב

תדמיינו לב, נוטה לו ככה לצד שמאל בבית החזה שלנו. שמור בתוך כלוב הצלעות ולצידו מפתח הלב.

תדמיינו אתכם בחיבוק עם אדם אהוב, הלב שלו פוגש את הלב שלכם.

מפתח הלב שלו ומפתח הלב שלכם נפגשים, ואז אפשר לראות איך שני הלבבות הופכים ללב אחד שלם כפי שאנחנו מכירים מהציורים הכי פשוטים שלנו.

וזו אהבה. חיבור פנים אל פנים. חיבור שבו רואים את האדם ממול בלי הסתרות. לפעמים האדם ממול הוא אני עצמי.

רואה את הטוב ואוהבת אותו, רואה את הפחות טוב ואוהבת גם אותו.

ארבעה חדרי לב פוגשים ארבעה חדרי לב ומקבלים 8 חדרים – מקבלים אינסוף.

כל כך קשה לנו, ובצדק, לבוא פנים בפנים עם האדם האחר, וגם עם חלקים מסוימים שבנו. לפעמים גם קשה לנו לבוא פנים בפנים עם רעיון או מחשבה.

כל כך קשה לנו, כי ברוב המקרים, כדי לבוא פנים אל פנים אנחנו צריכים לשים את הלב שלנו, ככה בביטחון, מול משהו או מישהו ולדעת שלא ניפגע. לדעת שאנחנו בטוחים. וזה לוקח זמן. וזה דורש אמון ואימון ומבקש אמונה.

ככל שנחזק את שריר הלב שלנו לסמוך על עצמו, להיות הביטחון והעוגן של עצמו, להאמין בעצמו וביכולת שלו, ככה נוכל לפגוש את העולם יותר ויותר פנים בפנים ולחוות את העוצמה והיופי שבו.

הלוואי ונזכה לחיות בעולם שבו נרגיש כה בטוחים שפשוט נוכל לתת ללב שלנו להתחבר בקלות ובאהבה עם כל דבר – חי צומח או דומם… ופשוט להיות לב שלם.

באהבה

טובה