פרשת ואתחנן – שרשרת פנינים מיוחדת

המילים שאנחנו מוציאים מהפה שלנו, לוקחות את הרוח שלנו והופכות אותה למילים. כלומר כשאני שומעת דיבור של אדם אני שומעת את הרוח שלו, נושבת דרך תחנות שונות בפה, ויוצאת החוצה במילים והגיות כך שאני אוכל לקלוט את זה דרך השמיעה. וכשאני שומעת את הדיבור של אותו האדם, לפעמים הדיבור של עצמי, נוצר זיווג בין המילים לשמיעה. תנודות האויר שלו נכנסות לתוך האוזן שלי ושם הן עוברות תרגום. יש את התרגום הטכני כמו סירי שקולטת מילים בצורה טכנית, אבל תודה לאל אנחנו לא סירי או ביקסבי או אלקסה, כבודן במקומו מונח ועזרתן היא מדהימה. כשאנחנו קולטים את המילים יש להן גם תרגום רגשי. הרגש בתוכנו הוא החלק של הרוח בתוכנו אז בעצם כשאדם מדבר אליי ואני שומעת אותו נוצר חיבור רוחני עמוק מאוד.

בפרשת ואתחנן המופלאה והמרגשת, ניתנת לבני ישראל מתנה. הם מקבלים שם את המילים של קריאת שמע. מילים חזקות שכל יהודי מחובר אליהן משורש הווייתו ולצערנו הרב מאוד מאוד ראינו את זה בצורה גלויה וברורה מידי ב 7.10.כל התורה שניתנת לבני ישראל בכל זמן מתן תורה ותקופת הנדודים, ניתנת על ידי דיבור. תחילה בני ישראל, במעמד הר סיני, היו פנים בפנים על הקב"ה כאשר הוא דיבר איתם:

 פָּנִ֣ים | בְּפָנִ֗ים דִּבֶּ֨ר יְהֹוָ֧ה עִמָּכֶ֛ם בָּהָ֖ר מִתּ֥וֹךְ הָאֵֽשׁ: (דברים ה ' ד')

אך אז הם אמרו שהם רוצים שמשה ישמע וידבר אליהם:

אָֽ֠נֹכִי עֹמֵ֨ד בֵּין-יְהֹוָ֤ה וּבֵֽינֵיכֶם֙ בָּעֵ֣ת הַהִ֔וא לְהַגִּ֥יד לָכֶ֖ם אֶת-דְּבַ֣ר יְהֹוָ֑ה כִּ֤י יְרֵאתֶם֙ מִפְּנֵ֣י הָאֵ֔שׁ וְלֹֽא-עֲלִיתֶ֥ם בָּהָ֖ר לֵאמֹ֑ר: (דברים ה' ה')

ובאמת משה הוא זה שעומד פנים ובפנים מול הקב"ה שומע אותו ואז מדבר לבני ישראל. הרבה מהדברים שנאמרים על ידי משה בכל התקופה הזו הם אינם פשוטים בכלל. המון כללים ומצוות וחוקים, המון תורה, ואיכשהו משה המופלא מצליח להעביר את הדברים בצורה שהעם מקבל את זה. נכון הם עושים כל מיני שטויות בדרך אבל הם רוב הזמן לא מתנגדים לתורה עצמה. אנחנו פוגשים יותר בסיפורים רגשות ואמוציות שמשתחררים וגם לזה יש מקום בדרך.

משה כמו מצליח לקחת את הדיבור שהוא שומע מהקב"ה ולהפוך אותו לדיבור של אהבה. הוא מצליח לעשות את זה כי הוא באמת באמת אוהב את העם שהוא מנהיג. אז המילים שהוא מדבר אליהם אלה מילים של אהבה, יש הרבה דינים במילים שהוא מדבר ובאופן מופלא הוא מעביר אותן כנראה עטופות באהבה, כי העם ברובו ממשיך ללכת אחריו. ועוד דבר, כנראה שמשה גם שמע את המילים באהבה גדולה לקב"ה, וככה נוצרה לה שרשרת פנינים מופלאה שמחוברת בחוטים של אהבה. שרשרת של שמיעה ודיבור. כלומר, כשאנחנו מדברים משורש רוח האהבה, ושומעים עם פילטר באזניים של אהבה, נוצר זיווג מופלא שנושא פירות. המילים הן כמו הנהר היוצא מעדן ומשקה את העצים והעצים נושאים פירות של אהבה.

כשמשה מדבר אליהם בפרשה הזו הוא מזכיר כמה פעמים את המילה וירִשְׁתֶּ֕ם כלומר שהם מקבלים את הארץ לירושה. במילה ורישתם יש את המילה רשת ומה שאני שמעתי זה – אתם נכנסים לארץ הזו ואתם יוצרים רשת. אתם הרשת. וכדי שהרשת הזו באמת תהיה רשת חייב להיות זיווג עליון וטוב ואוהב של דיבור ושמיעה. כלומר החיבורים שאנחנו עושים כאן, הרשת שאנחנו צריכים ליצור זו רשת שבה כל אחד הוא חלק ברשת וכדי שיהיה חיבור בין חלקי הרשת הזיווג הוא ברוח. כלומר במילים שלנו ובפילטרים שיש לנו על האזניים. לדבר ולשמוע באהבה ומאהבה. משה גם מזכיר שוב ושוב את קיום המצוות שניתנו במעמד הר סיני וכמה הן חיוניות לחיים בארץ הזו. מצוות מלשון צוותא. כלומר הרשת הזו שאנחנו צריכים ליצור כאן היא רשת של זיווג רוחני שבא מאהבה ובעבודת צוות. בצוות לכל אחד יש את התפקיד שלו, המיוחד שלו ואיתו הוא תורם לרשת הזו המופלאה.

יש כאן שרשרת של דיבור אלוקי, שמיעה של משה, דיבור של משה ושמיעה של העם שאמורה להפוך למעשים בסופו של דבר. כלומר יש כאן שני סוגים של חיבור. האחד הוא חיבור בקומתנו כלומר ביננו – חיבור בין הצדדים השונים שבתוכנו (בתוך כל אדם וחלקיו השונים) וביננו (בין בני האדם ובין כל יצור חי או דומם שי שכאן), בין ימין ושמאל (ואין הכוונה כאן לדעות פוליטיות המוגדרות כימין ושמאל). החיבור השני הוא חיבור בין העולם שלנו – עולם התחתונים – לעולמות עליונים כלומר לקב"ה. כדי שהחיבורים האלה יקרו, עלינו כאן בעולם הזה לפעול ולכוון את עצמנו כל יום מחדש, כל רגע מחדש, לחיבור הזה. עלינו להעלות תפילה בצורה כזו או אחרת, שמכוונת את הלב שמתחברת לעליונים ומבקשת את החיבורים האלה.

קריאת שמע ישראל המרגשת המופלאה ומרטיטת הלב, עושה בדיוק את החיבורים האלה.

שְׁמַ֖ע יִשְׂרָאֵ֑ל יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֵ֖ינוּ יְהֹוָ֥ה | אֶחָֽד

וְאָ֣הַבְתָּ֔ אֵ֖ת יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֑יךָ בְּכָל-לְבָֽבְךָ֥ וּבְכָל-נַפְשְׁךָ֖ וּבְכָל-מְאֹדֶֽךָ: (דברים ו' ד'-ה')

ישראל זה המקום שהרצון שלי ישר עם האל, כלומר רצונך רצוני. רצונו הוא באהבה ובחיבור (קטונתי מלדעת בעצמי – תודה לנשמות גדולות שהביאו את החכמה הזו הפשוטה). רצונו הוא לתת אהבה ושאנחנו נדע לקבל אותה ולהעביר אותה בצינורות המיוחדים שלנו מאחד לשני. קריאת שמע מעוררת את הרצון את הזה – הדיבור שלי עולה למעלה ומבקש חיבור של אהבה בין כל העולמות ובתוך על העולמות.

בקריאת שמע מתגלה לנו גם שהאהבה היא בכל לבבך – בשני הלבבות שלך. בלב הטוב ובלב הרע כי לכולנו כאן יש שני לבבות כאלה. ובכל נפשך – בנפש הטובה ובנפש הרעה. כי לכולנו יש צד טוב וצד רע. והרצון שלנו הוא שנעשה חיבורים מקודשים של אהבה בתוכנו בין החלקים הטובים שבנו לחלקים הרעים שבנו, וזו הרשת של האהבה שנוצרת בתוכנו. אדם הוא עולם קטן וכשהוא עושה את החיבורים האלה בתוך עצמו זה מהדהד לכל העולמות.

ונסיים בקטע קצר מתוך הזהר הקדוש שמרגש את הלב ומדבר על קריאת שמע:

"בשעה שהאדם בא ליחד שם הקב"ה. כל צבאות השמיים, כולם עומדים שורות שורות כדי להתתקן ושיתכללו כולם באותו הייחוד" (זהר הסולם על פרשת ואתחנן אות סב)

כלומר כשאדם אומר קריאת שמע – כל העולמות כולם מבקשים להיות שותפים לתיקון הזה ולהתייחד איתו כלומר להיות מחוברים. ואז יוצא מעדן (עולמות עליונים) יוצא נהר ומשקה את הגן (העולם הזה) והאילנות נותנים את הפרי (תוצאות החיבור).

מקווה שנהניתם לקרוא ולקחתם איתכם צידה לדרך

מקווה שהמילים מעוררות את הלבבות לאהבה וערבות הדדית

באהבה רבה

טובה