להתאהב באהבה – מתוך השיעור לקראת ל"ג בעומר

ל"ג בעומר מציין את יום פטירתו של רבי שמעון בר יוחאי – רשב"י. רבי שמעון היה תלמידו של רבי עקיבא ש 24,000 תלמידים שלו מתו ממגפה בין פסח לשבועות. חמישה תלמידים נותרו ואחד מהם הוא רבי שמעון. תלמידיו של רבי עקיבא היו מאוד גדולים בתורה רק היה חסר להם דבר אחד – הם לא קיימו את המצווה הכי חשובה בתורה – ואהבת לרעך כמוך. הם לא נהגו זה כלפי זה בכבוד וזה הביא למותם. רבי שמעון  הוא מי שהביא לנו את הזהר הקדוש, הוא עם החבורה המופלאה שלו – שמעון וחבורתו. בין חברי החבורה המופלאה הזו שררו קשרי אהבה וחברות וזה מה שאפשר את קבלת סתרי תורה. כך כתוב בזהר הקדוש:

זהר פרשת כי תשא דף קצא

כל החברים בימיו של ר"ש (רבי שמעון), אהבת נפש ורוח היתה ביניהם. ומשום זה בדורו של ר' שמעון, היו הסתרי תורה בגלוי, שהיה ר"ש אומר, כל החברים שאינם אוהבים זה את זה, גורמים לעצמם שלא ללכת בדרך הישר. ועוד שעושים פגם בה, בתורה, כי התורה, אהבה ואחוה ואמת יש בה.

רבי שמעון היה כל כולו אהבה, לפעמים נראה לנו שאהבה זה לתת ולהיות עם כולם, זה להיות כל היום עם חברים, לשמוח. אלה ביטויים שונים שיכולים להיות ביטויים של אהבה. תכל'ס אלה גם יכולים ביטויים של קושי, תקיעות או מצוקה. כדי להבהיר לעצמנו קצת יותר מה זו אהבה, וזה לא שאני איזה מומחית בעניין, נסתכל עליה מכמה כיוונים.

אני מוצאת שלהסתכל על אהבה קודם כל ממקום כזה גבוה ורוחני עוזר לי להבין את המהות שלה. אהבה זו התודעה האלוקית. הקב"ה הוא אהבה, אהבה בהסתכלות כזו עליונה אומרת לנו – אהבה זה חיבור ואחדות. אהבה גימטריה 13, אחד גימטריה 13 – כלומר אהבה זה להרגיש אחד. להיות באחדות. האהבה יורדת אלינו מעולמות עליונים כמו מים. תודעה של אהבה מוקרנת עלינו כל הזמן מעולמות עליונים, ואז אנחנו מרגישים את המלאות הזו ששוטפת אותנו לרגעים בחיים. אפשר ממש להרגיש אהבה שממלאת אותנו, שוטפת אותנו מזככת אותנו. אני מסתכלת מסביב במדינה המתוקה שלנו, כולנו מרגישים מעין מצפן פנימי כזה שמבקש אחדות, אנחנו פשוט בעולם הזה ולא בעולם העליון – אז יש מלא שיבושים בדרך לאחדות, והשיבושים האלה יוצרים תחושה של פירוד.

כדי שנוכל לחיות פה ולהנות מאור השכינה, היינו חייבים לעבור התפרטות ליחידים. כל אחד הוא כלי לשפע וכולנו ביחד אמורים  – ביחד – ליצור תמונה מלאה. כלומר כל אחד הוא חלק בפאזל הגדול של עם ישראל. זה מבלבל שמצד אחד אהבה במהות שלה זה אחדות, ובעולם הזה הכל זה התפרטויות – איך אפשר להרגיש אחדות? כאן נכנסת ההתאהבות. אנחנו מגשימים את האהבה בעולם הזה ונותנים לה ביטוי בכל מיני דרכים. בעולם הזה האהבה הופכת לעשייה, לפעולות שעלינו לפעול אותן כדי להגשים את האהבה. אני זוכרת שחזרתי ביום שישי מאנסמבל מוזיקלי מרגש מאוד, והרגשתי כל כך הרבה אהבה בתוכי שכשראיתי מוכר פרחים בצד הדרך ישר עצרתי וקניתי פרחים הביתה – הרגשתי שככה אביא איתי אהבה לכל שאר בני הבית.

אנחנו באופן טבעי קושרים אהבה לפעולות – בעלך הכין לך ארוחה טעימה – את מרגישה שהוא אוהב אותך כי הוא נתן לך משהו, הוא ראה אותך. אמא מחבקת את הילד שלה כשהיא רוצה להביע את האהבה שלה. הילד מרגיש את החיבוק ומרגיש אהוב. הוא מקבל אהבה. כלומר, אנחנו מרגישים אהבה ואנחנו רוצים לתת אותה, להעביר אותה הלאה, בהתאם למקום לזמן ולאדם או הדבר אליו אני רוצה להעביר את האהבה. וזו המשמעות של אהבה – הא+הב. הא משמעות קח, הב משמעות תן. קבלה ונתינה. אנחנו מקבלים אהבה, מרגישים התאהבות ופועלים פעולות של אהבה.

יש כאן רעיון מאוד פשוט וחמוד ובאותה מידה מאוד קשה לביצוע באופן העמוק ובכוונה המדוייקת שלו. יש לנו מלא הפרעות בדרך לקבלה והנתינה הזו כי אנחנו יצורים אגוצנטריים – יש לנו רצונות חזקים ורבים שמפריעים לנו לקיים את המשוואה הפשוטה לכאורה הזו. כאן, אני יכולה להכניס את עצמי לסרטים שאני לא מספיק טובה  ואני לא מצליחה לתת אהבה בצורה נקיה ללא אגוצנטריות, וחבל על הסרטים האלה – הם רק אוכלים לנו את הראש והופכים אותנו לאנשים מוטרדים ומטרידים. אנחנו בעולם הזה תלמידים, אנחנו לומדים כל יום כל הזמן ויש לנו מלא מלא מועדי ב' ו-ג' ו-ח' … אנחנו תלמידים של אהבה. וזה התנאי היחיד לאהבה, שנסכים להיות תלמידים שלה. אנחנו רוצים אהבה ללא תנאי, ולהסכים להיות תלמידים שלה זה התנאי היחיד שצריך להתקיים. תנא בארמית משמעותו תלמיד – אז יש לנו תנאי אחד לאהבה – להסכים להיות תלמידים שלה. כל יום, כל מקום, מול כל דבר.

נחזור רגע לרבי שמעון וחבורתו, זו לא היתה חבורה שכל אחד יכול להיכנס אליה, לא כי לא רצו שיכנסו, כי לא התאימה לכל אחד. כלומר אהבה ולב פתוח זה לא אומר תפלשו אליי, תהיו אצלי, אין גבולות. אהבה ולב פתוח זה אומר דיוק, למי אני נותנת אהבה ואיך אני נותנת אותה – כי גם הנתינה צריכה להתאים למקבל. כשאני רוצה לתת אהבה לצמח שלי אני אשקה אותו, אדאג לאדמה טובה, אדשן אותו ואפילו אדבר אליו. כשאני רוצה לתת אהבה לחתול שלי אני אגרד לו בצוואר ופחות כדאי שאשקה אותו. יש לנו המון ביטויים לאהבה והרבה פעולות של אהבה, ואנחנו מתאימים את הפעולה למקום לזמן ולדבר שלו אנחנו נותנים את האהבה. לפעמים גם לא לעשות עבור מישהו זו אהבה גדולה מאוד. אפשר לפתוח את זה עד אינסוף… נעצור כאן.

נסכם עד כאן, אהבה אנחנו מקבלים, ואז פועלים איתה בעולם הזה. אנחנו צריכים לזכור שאנחנו תלמידים של אהבה ועלינו ללמוד לפעול פעולות של אהבה. דיברנו על מניעה אחת לפעול באהבה בעולם הזה והיא שאנחנו נוטים לאגוצנטריות. יש עוד סיבה שקשה לנו לפעול פעולות של אהבה והיא – שאנחנו לא מצליחים להרגיש את שפע האהבה שמושפעת עלינו. הסיבה לזה היא שיש לנו חסימות וכאבים ומניעות שמפריעות לנו לראות שהעולם, שכל דבר בעולם הוא אהבה. רבי עקיבא אמר – שהכלל הגדול בתורה הוא  – ואהבת לרעך כמוך. כלומר הדבר הכי חשוב הוא שנדע לאהוב זה את זה. כך כתוב במאמר מתן תורה של הרב אשלג:

עיקר הקוטב שבתורה הוא ואהבת לרעך כמוך, ויתר תרי"ב המצוות, הן פירוש והכשר אליה, ואפילו המצוות שבין אדם למקום, הם גם כן בכלל הכשר המצווה הזו, להיות למטרה הסופית היוצאת מכל התורה והמצוות….. דהיינו המצווה האחת של ואהבת לרעך כמוך שהיא המטרה הסופית בתורה, אשר אחריה זוכה תיכף לדבקותו יתברך.

הרב אשלג מסביר, שזו המצווה הכי חשובה מבין תרי"ג מצוות, כל כך חשובה שכל יתר תרי"ב מצוות נועדו כדי להצליח לעמוד בה. לפני שאכנס לזה אסייג ואומר שני דברים – אחד אני ממש לא בקיאה בכל תרי"ג מצוות – וגם לא בחצי או רבע מהן. השני – מה שאכתוב לא קראתי בשום מקום אז תקחו את הדברים בערבון מוגבל. רע – זה ראשי תיבות רצון עצמי (זה ידוע מהזהר), לכן תמיד כשאני קוראת את ואהבת לרעך כמוך, אני מבינה שכדי לאהוב את האחר, אני צריכה ללמוד קודם כל לאהוב את הרצון העצמי שלי, את האגוצנטריות שלי. הכוונה בלאהוב את הר"ע שלי זה לא שאני עכשיו הופכת אותו לדרך חיים, אלא אני אוהבת אותו מעצם היותו חלק ממני. מעצם היותי אדם שהכח שמניע אותו בחיים האלה זה רצון עצמי. כשאני אוהבת את הרצון העצמי שלי אני מתייחסת אליו בקלילות הלב, לא לוקחת אותו ברצינות רבה מידי ויכולה לחייך לעצמי על האגוצנטריות המתוקה הזו. זה לא אומר שאני פועלת ממנה, להפך, כשאני מכירה במתיקות שלה היא נרגעת ואז אני יכולה לראות את האחר. ומה אני אראה אצל האחר? את האגוצנטריות המתוקה שלו, כי כשהאגוצנטריות שלי מתוקה אז גם שלו מתוקה. אז אני כבר לא מתרגשת מהביטוי שלו, מהאגו שלו, אני מסתכלת עליו בחביבות – ונפתח הלב  ואני יכולה באמת לקיים את ואהבת לרעך כמוך. כמו שאמרתי אני לא בקיאה בכל יתר תרי"ב מצוות, אבל לדעתי המצוות האחרות נועדו כדי שנוכל לפגוש את הרצון העצמי שלנו ולהסתכל עליו בחביבות המתאימה.

אני מאחלת לנו שנדע להסתכל על עצמנו בקלילות המתאימה, לאהוב את השריטות המתוקות שלנו, את האגו החמוד שלנו, ולראות אנשים מעבר לאגו שלהם ומעבר לשריטות שלהם. לראות אותם באמת – נשמות אלוקיות שבאו בדיוק כמוני להיות תלמידות של אהבה, ואנחנו כאן כדי לעזור אחד לשני ללמוד אהבה.

המילים האלה מוקדשות לעילוי נשמת צאלה גז ז"ל ולרפואת בעלה והתינוק הצעיר כל כך ומידי שהגיח לעולם שיש לו עוד הרבה מה ללמוד על אהבה.

ומוקדש גם לשיבתה של היימנוט ולשיבת כל החטופים.