ספירת העומר תשפ"ה – שניים וארבעים ימים לעומר – המלכות שביסוד

בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ עַל סְפִירַת הָעֹמֶר.

היום שניים וארבעים ימים שהם שישה שבועות לעומר
לַמְנַצֵּחַ בִּנְגִינוֹת מִזְמוֹר שִׁיר: אֱלֹהִים יְחָנֵּנוּ וִיבָרְכֵנוּ, יָאֵר פָּנָיו אִתָּנוּ, סֶלָה: לָדַעַת בָּאָרֶץ דַרְכֶּךָ, בְּכָל גּוֹיִם יְשׁוּעָתֶךָ: יוֹדוּךָ עַמִּים אֱלֹהִים, יוֹדוּךָ עַמִּים כֻּלָּם: יִשְׂמְחוּ וִירַנְּנוּ לְאֻמִּים, כִּי תִשְׁפֹּט עַמִּים מִישֹׁר, וּלְאֻמִּים בָּאָרֶץ תַּנְחֵם סֶלָה: יוֹדוּךָ עַמִּים אֱלֹהִים, יוֹדוּךָ עַמִּים כֻּלָּם: אֶרֶץ נָתְנָה יְבוּלָהּ, יְבָרְכֵנוּ אֱלֹהִים אֱלֹהֵינוּ: יְבָרְכֵנוּ אֱלֹהִים, וְיִירְאוּ אוֹתוֹ כָּל אַפְסֵי אָרֶץ:
אָנָּא בְּכֹחַ, גְּדֻלַּת יְמִינֶךָ, תַּתִּיר צְרוּרָה.
קַבֵּל רִנַּת, עַמֶּךָ. שַׂגְּבֵנוּ, טַהֲרֵנוּ נוֹרָא.
נָא גִבּוֹר, דּוֹרְשֵׁי יִחוּדֶךָ, כְּבָבַת שָׁמְרֵם.
בָּרְכֵם טַהֲרֵם, רַחֲמֵי צִדְקָתֶךָ, תָּמִיד גָּמְלֵם.
חָסִין קָדוֹשׁ, בְּרֹב טוּבְךָ, נַהֵל עֲדָתֶךָ.
יָחִיד גֵּאֶה, לְעַמְּךָ פְּנֵה, זוֹכְרֵי קְדֻשָּׁתֶךָ.
שַׁוְעָתֵנוּ קַבֵּל וּשְׁמַע צַעֲקָתֵנוּ, יוֹדֵעַ תַעֲלֻמוֹת.
בלחש: בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד:
רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, אַתָּה צִוִּיתָנוּ עַל יְדֵי מֹשֶׁה עַבְדֶּךָ לִסְפּוֹר סְפִירַת הָעוֹמֶר, כְּדֵי לְטַהֲרֵנוּ מִקְּלִפּוֹתֵינוּ וּמִטֻּמְאוֹתֵינוּ, כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְתָּ בְּתוֹרָתֶךָ. וּסְפַרְתֶּם לָכֶם מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת מִיּוֹם הֲבִיאֲכֶם אֶת־עֹמֶר הַתְּנוּפָה, שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת תְּמִימֹת תִּהְיֶינָה. עַד מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת הַשְּׁבִיעִת תִּסְפְּרוּ חֲמִשִּׁים יוֹם. כְּדֵי שֶׁיּטָּהֲרוּ נַפְשׁוֹת עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל מִזֻּהֲמָתָם. וְּבְכֵן יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁבִּזְכוּת סְפִירַת הָעוֹמֶר שֶׁסָּפַרְתִּי הַיּוֹם, יְתֻקַּן מַה שֶׁפָּגַמְתִּי בִּסְפִירָה המלכות שביסוד וְאֶטָּהֵר וְאֶתְקַדֵּשׁ בִּקְדֻשָּׁה שֶׁל מַעְלָה, וַעל יְדֵי זֶה יֻשְׁפַּע שֶׁפַע רַב בְּכָל הָעוֹלָמוֹת. וּלְתַקֵּן אֶת נַפְשׁוֹתֵינוּ, וְרוּחוֹתֵינוּ, וְנִשְׁמוֹתֵינוּ, מִכָּל סִיג וּפְגַם, וּלְטַהֲרֵנוּ וּלְקַדְּשֵׁנוּ בִּקְדֻשָּׁתְךָ הָעֶלְיוֹנָה, אָמֵן סֶלָה.
היסוד יש בה משהו מינימליסטי, כמו מנה של שף שהיא מינימלית לכאורה אך מכילה בתוכה שילוב מיוחד של גווני טעם. כדי שיהיה עונג לא צריך הרבה, צריך מדויק. כדי להגשים דברים פה בעולם הזה אני לא צריכה בהכרח הרבה פעולות, אני לא צריכה להתפזר. אני רוצה שתהיה התכללות מדויקת של כל המידות הנדרשות לפעולה. אם אני רוצה להכין עוגה – אני לא צריכה מלא מרכיבים – אני רוצה שיהיו לי המרכיבים הנדרשים באיכות הנדרשת. אבקת האפייה בעוגה לא אומרת זה לא פייר שמהסוכר לוקחים כוס וממני כפית. אולי היא מעט אבל יש לה השפעה גדולה, הרבה ממנה יהרוס את העוגה. אני רוצה שכל המרכיבים יהיו בשפע המדויק להם כדי שיהיה חיבור שיביא לעוגה מושלמת.
זו המלכות שביסוד, היא אומרת תקשיבו אני לא צריכה את הכל, אני צריכה מדויק. אני לוקחת מתוך כל השפע הזה את מה שנכון לי ומה שאני זקוקה לו כדי להגשים בעולם את הדבר שרוצה להתגשם. המלכות היא הגן שאותו משקה הנהר שיוצא מעדן – עדן נהר גן אותיות ענג – המלכות מספרת לנו כדי שהגן יפרח אני צריכה שהנהר ישקה אותי טוב מכל הבחינות. כשהיא מקבלת את הדברים בצורה הנכונה לה יש עונג. המלכות שביסוד מזמינה אותנו לשים לב כשאנחנו רוצים שמשהו יתגשם בעולם, חשוב שנהיה בבירור הצרכים המדוייקים  שלנו. מה היסודות עליהם נבנה את מה שנרצה שיתגשם. זה נשמע אולי גרנדיוזי ופרויקטי כשה אבל זה בכל דבר, בקשר שאני בונה עם אדם, בשיחה, באוכל שאני מכינה. בכל פעולה אנחנו עושים את זה באופן אינטואיטיבי.
מוקדש לשיבתה של היימנוט ולשיבת כל החטופים!

השאר תגובה