ספירת העומר תשפ"ה – אחד וארבעים ימים לעומר – היסוד שביסוד

בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ עַל סְפִירַת הָעֹמֶר.

היום אחד וארבעים ימים שהם חמישה שבועות ושישה ימים לעומר
לַמְנַצֵּחַ בִּנְגִינוֹת מִזְמוֹר שִׁיר: אֱלֹהִים יְחָנֵּנוּ וִיבָרְכֵנוּ, יָאֵר פָּנָיו אִתָּנוּ, סֶלָה: לָדַעַת בָּאָרֶץ דַרְכֶּךָ, בְּכָל גּוֹיִם יְשׁוּעָתֶךָ: יוֹדוּךָ עַמִּים אֱלֹהִים, יוֹדוּךָ עַמִּים כֻּלָּם: יִשְׂמְחוּ וִירַנְּנוּ לְאֻמִּים, כִּי תִשְׁפֹּט עַמִּים מִישֹׁר, וּלְאֻמִּים בָּאָרֶץ תַּנְחֵם סֶלָה: יוֹדוּךָ עַמִּים אֱלֹהִים, יוֹדוּךָ עַמִּים כֻּלָּם: אֶרֶץ נָתְנָה יְבוּלָהּ, יְבָרְכֵנוּ אֱלֹהִים אֱלֹהֵינוּ: יְבָרְכֵנוּ אֱלֹהִים, וְיִירְאוּ אוֹתוֹ כָּל אַפְסֵי אָרֶץ:
אָנָּא בְּכֹחַ, גְּדֻלַּת יְמִינֶךָ, תַּתִּיר צְרוּרָה.
קַבֵּל רִנַּת, עַמֶּךָ. שַׂגְּבֵנוּ, טַהֲרֵנוּ נוֹרָא.
נָא גִבּוֹר, דּוֹרְשֵׁי יִחוּדֶךָ, כְּבָבַת שָׁמְרֵם.
בָּרְכֵם טַהֲרֵם, רַחֲמֵי צִדְקָתֶךָ, תָּמִיד גָּמְלֵם.
חָסִין קָדוֹשׁ, בְּרֹב טוּבְךָ, נַהֵל עֲדָתֶךָ.
יָחִיד גֵּאֶה, לְעַמְּךָ פְּנֵה, זוֹכְרֵי קְדֻשָּׁתֶךָ.
שַׁוְעָתֵנוּ קַבֵּל וּשְׁמַע צַעֲקָתֵנוּ, יוֹדֵעַ תַעֲלֻמוֹת.
בלחש: בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד:
רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, אַתָּה צִוִּיתָנוּ עַל יְדֵי מֹשֶׁה עַבְדֶּךָ לִסְפּוֹר סְפִירַת הָעוֹמֶר, כְּדֵי לְטַהֲרֵנוּ מִקְּלִפּוֹתֵינוּ וּמִטֻּמְאוֹתֵינוּ, כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְתָּ בְּתוֹרָתֶךָ. וּסְפַרְתֶּם לָכֶם מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת מִיּוֹם הֲבִיאֲכֶם אֶת־עֹמֶר הַתְּנוּפָה, שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת תְּמִימֹת תִּהְיֶינָה. עַד מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת הַשְּׁבִיעִת תִּסְפְּרוּ חֲמִשִּׁים יוֹם. כְּדֵי שֶׁיּטָּהֲרוּ נַפְשׁוֹת עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל מִזֻּהֲמָתָם. וְּבְכֵן יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁבִּזְכוּת סְפִירַת הָעוֹמֶר שֶׁסָּפַרְתִּי הַיּוֹם, יְתֻקַּן מַה שֶׁפָּגַמְתִּי בִּסְפִירָה היסוד שביסוד וְאֶטָּהֵר וְאֶתְקַדֵּשׁ בִּקְדֻשָּׁה שֶׁל מַעְלָה, וַעל יְדֵי זֶה יֻשְׁפַּע שֶׁפַע רַב בְּכָל הָעוֹלָמוֹת. וּלְתַקֵּן אֶת נַפְשׁוֹתֵינוּ, וְרוּחוֹתֵינוּ, וְנִשְׁמוֹתֵינוּ, מִכָּל סִיג וּפְגַם, וּלְטַהֲרֵנוּ וּלְקַדְּשֵׁנוּ בִּקְדֻשָּׁתְךָ הָעֶלְיוֹנָה, אָמֵן סֶלָה.
יש נהר והוא יוצא מעדן ומשקה את הגן. הנהר הזה הוא הברית המחברת בין הגן לעדן. היסוד הוא סוד הברית והוא מחבר בין התורה שכתובה בי לתורה שבעל פה. כלומר הוא מחבר בין הייחודיות שבי – הדבר המיוחד הזה שאני בעולם, אל עולם המעשה. היסוד שביסוד זהו החיבור בצורה העמוקה שלו. זה הנקודה הכי שורשית בברית – רצונך רצוני. התבטלות מול רצון הקב"ה.  יש איזה קושי להגיע לעומק הזה, כי זה יכול להיות מפחיד מה נמצא שם. או יותר מפחיד – שלא נמצא כלום. ואז אנחנו רואים רגע לפני שצריך לסיים משהו, שאנחנו מתפזרים, מתקשים לתפור את הקצוות. העומק הזה מרתיע אותנו וגורם לנו לא לפגוש את עצמנו בעומק שלנו.
היסוד שביסוד מזמינה אותנו להעז להיכנס לעומק שלנו, לשהות במשהו עוד קצת כדי לקבל עוד מידע על עצמנו, רגע לפני שאנחנו עושים אחורה פנה. אז נגלה כמה עומק יש בנו, כמה אינסופיים אנחנו. כ"ו אייר הוא יום פטירתו של הרמח"ל ז"ל, רבי משה חיים לוצאטו המופלא שבשנה האחרונה נחשפתי לתורתו ולדרכו – הוא נפטר ביסוד שביסוד. הוא פתח לי דלת בשנה האחרונה לעומקים חדשים ונפלאים שפשוט משנים את כל תפיסת המציאות. רק צריך להסכים לצלול ולדעת שלא ייגמר האויר באמצע.
מוקדש לשיבתה של היימנוט ולשיבת כל החטופים ושמירה והגנה עליהם עד שישובו אלינו
ולשמירה על החיילים המתוקים שלנו שהקיום שלנו כאן היום הוא בזכותם

השאר תגובה