ספירת העומר תשפ"ה – שישה ושלושים יום לעומר – החסד שביסוד

בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ עַל סְפִירַת הָעֹמֶר.

היום שישה ושלושים ימים שהם חמישה שבועות ויום אחד לעומר
לַמְנַצֵּחַ בִּנְגִינוֹת מִזְמוֹר שִׁיר: אֱלֹהִים יְחָנֵּנוּ וִיבָרְכֵנוּ, יָאֵר פָּנָיו אִתָּנוּ, סֶלָה: לָדַעַת בָּאָרֶץ דַרְכֶּךָ, בְּכָל גּוֹיִם יְשׁוּעָתֶךָ: יוֹדוּךָ עַמִּים אֱלֹהִים, יוֹדוּךָ עַמִּים כֻּלָּם: יִשְׂמְחוּ וִירַנְּנוּ לְאֻמִּים, כִּי תִשְׁפֹּט עַמִּים מִישֹׁר, וּלְאֻמִּים בָּאָרֶץ תַּנְחֵם סֶלָה: יוֹדוּךָ עַמִּים אֱלֹהִים, יוֹדוּךָ עַמִּים כֻּלָּם: אֶרֶץ נָתְנָה יְבוּלָהּ, יְבָרְכֵנוּ אֱלֹהִים אֱלֹהֵינוּ: יְבָרְכֵנוּ אֱלֹהִים, וְיִירְאוּ אוֹתוֹ כָּל אַפְסֵי אָרֶץ:
אָנָּא בְּכֹחַ, גְּדֻלַּת יְמִינֶךָ, תַּתִּיר צְרוּרָה.
קַבֵּל רִנַּת, עַמֶּךָ. שַׂגְּבֵנוּ, טַהֲרֵנוּ נוֹרָא.
נָא גִבּוֹר, דּוֹרְשֵׁי יִחוּדֶךָ, כְּבָבַת שָׁמְרֵם.
בָּרְכֵם טַהֲרֵם, רַחֲמֵי צִדְקָתֶךָ, תָּמִיד גָּמְלֵם.
חָסִין קָדוֹשׁ, בְּרֹב טוּבְךָ, נַהֵל עֲדָתֶךָ.
יָחִיד גֵּאֶה, לְעַמְּךָ פְּנֵה, זוֹכְרֵי קְדֻשָּׁתֶךָ.
שַׁוְעָתֵנוּ קַבֵּל וּשְׁמַע צַעֲקָתֵנוּ, יוֹדֵעַ תַעֲלֻמוֹת.
בלחש: בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד:
רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, אַתָּה צִוִּיתָנוּ עַל יְדֵי מֹשֶׁה עַבְדֶּךָ לִסְפּוֹר סְפִירַת הָעוֹמֶר, כְּדֵי לְטַהֲרֵנוּ מִקְּלִפּוֹתֵינוּ וּמִטֻּמְאוֹתֵינוּ, כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְתָּ בְּתוֹרָתֶךָ. וּסְפַרְתֶּם לָכֶם מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת מִיּוֹם הֲבִיאֲכֶם אֶת־עֹמֶר הַתְּנוּפָה, שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת תְּמִימֹת תִּהְיֶינָה. עַד מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת הַשְּׁבִיעִת תִּסְפְּרוּ חֲמִשִּׁים יוֹם. כְּדֵי שֶׁיּטָּהֲרוּ נַפְשׁוֹת עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל מִזֻּהֲמָתָם. וְּבְכֵן יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁבִּזְכוּת סְפִירַת הָעוֹמֶר שֶׁסָּפַרְתִּי הַיּוֹם, יְתֻקַּן מַה שֶׁפָּגַמְתִּי בִּסְפִירָה החסד שביסוד וְאֶטָּהֵר וְאֶתְקַדֵּשׁ בִּקְדֻשָּׁה שֶׁל מַעְלָה, וַעל יְדֵי זֶה יֻשְׁפַּע שֶׁפַע רַב בְּכָל הָעוֹלָמוֹת. וּלְתַקֵּן אֶת נַפְשׁוֹתֵינוּ, וְרוּחוֹתֵינוּ, וְנִשְׁמוֹתֵינוּ, מִכָּל סִיג וּפְגַם, וּלְטַהֲרֵנוּ וּלְקַדְּשֵׁנוּ בִּקְדֻשָּׁתְךָ הָעֶלְיוֹנָה, אָמֵן סֶלָה.
השבוע מתחילים את ספירת היסוד, ספירה שמביאה לנו את המידה של הצדיק, מי שהוא מרכבה לספירה הזו הוא יוסף הצדיק – איפה שהוא היה לא משנה איפה זרקו אותו, באיזה בור היה, תמיד היה מחובר לקב"ה. זו גם הספירה של הברית עם הקב"ה. בכל אחד מאיתנו יש את נקודת הצדיק, לפעמים יותר לפעמים פחות, לכל אחד מאיתנו יש את הרגע היפה שלו. צדיק זה אדם שמחובר לקב"ה בצורה כזו שהוא אומר – הכל ממנו, ועם השפע שהוא נותן לי אני משפיע בעולם. הצדיק הוא כמו חוליה מקשרת בין עולם עליון לעולם תחתון – מקום הברית בין שני העולמות. אליו מתאסף כל מה שנלמד במידות האחרות ומוזרם אל ספירת המלכות.
החסד שביסוד, זה הגוון של החיות והאהבה שביסוד. ספירת היסוד יש בה משהו מאוד שירותי, כלומר היא אוספת ומעבירה, כמו החוליה בצינור שמחברת עם צינור אחר. זו נקודה חשובה ורגישה – כי תמיד הנקודה שמקשרת בין שני דברים היא הנקודה שבה דברים יכולים יותר בקלות להשתבש. נקודת הצדיק זו נקודה שיש בה הרבה ביטול של עצמי אל מול מה שמגיע, ואל המקום שאליו הדברים עוברים, לכן נדרשת בה הרבה ענוה, וענוה יכולה להתבלבל בצורתה הלא נכונה עם חוסר חיות. אז החסד שביסוד אומרת לנו, תקשיבו כדי לעשות את התפקיד הזה טוב, קודם כל תתחברי לנקודת החיות. תזכרי שאת ניזונה מאהבה, ושאת מזרימה אהבה, ועצם היותך כזו אומר בחידת היגיון פשוטה שאת עצמך כולך הוויה של אהבה.  כי כדי לעשות את המקום השירותי הזה, אני חייבת להתחבר לנקודת האהבה שבצדיק.
החסד שביסוד מזמינה אותנו לראות את הנקודות בהן אנחנו חוליה מקשרת שחוקה ועייפה, ולהזכיר לה שהן ניזונות מאהבה והן מעבירות אהבה ומשפיעות אהבה. היא מזמינה אותנו לטפוח לעצמנו על השכם ולומר לחלקים בנו שמחברים ומקשרים – שאפו על האהבה שאתם והענוה שאתם מביאים, שאתן כל כולכם רצון להשפיע טוב ולהיות בנתינה.
מוקדש לשיבתה של היימנוט ולשיבת כללללל החטופים במהרה!!

השאר תגובה