ספירת העומר תשפ"ה – שניים ושלושים יום לעומר – הנצח שבהוד
בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ עַל סְפִירַת הָעֹמֶר.
היום שניים ושלושים ימים שהם ארבעה שבועות וארבעה ימים לעומרלַמְנַצֵּחַ בִּנְגִינוֹת מִזְמוֹר שִׁיר: אֱלֹהִים יְחָנֵּנוּ וִיבָרְכֵנוּ, יָאֵר פָּנָיו אִתָּנוּ, סֶלָה: לָדַעַת בָּאָרֶץ דַרְכֶּךָ, בְּכָל גּוֹיִם יְשׁוּעָתֶךָ: יוֹדוּךָ עַמִּים אֱלֹהִים, יוֹדוּךָ עַמִּים כֻּלָּם: יִשְׂמְחוּ וִירַנְּנוּ לְאֻמִּים, כִּי תִשְׁפֹּט עַמִּים מִישֹׁר, וּלְאֻמִּים בָּאָרֶץ תַּנְחֵם סֶלָה: יוֹדוּךָ עַמִּים אֱלֹהִים, יוֹדוּךָ עַמִּים כֻּלָּם: אֶרֶץ נָתְנָה יְבוּלָהּ, יְבָרְכֵנוּ אֱלֹהִים אֱלֹהֵינוּ: יְבָרְכֵנוּ אֱלֹהִים, וְיִירְאוּ אוֹתוֹ כָּל אַפְסֵי אָרֶץ:אָנָּא בְּכֹחַ, גְּדֻלַּת יְמִינֶךָ, תַּתִּיר צְרוּרָה.קַבֵּל רִנַּת, עַמֶּךָ. שַׂגְּבֵנוּ, טַהֲרֵנוּ נוֹרָא.נָא גִבּוֹר, דּוֹרְשֵׁי יִחוּדֶךָ, כְּבָבַת שָׁמְרֵם.בָּרְכֵם טַהֲרֵם, רַחֲמֵי צִדְקָתֶךָ, תָּמִיד גָּמְלֵם.חָסִין קָדוֹשׁ, בְּרֹב טוּבְךָ, נַהֵל עֲדָתֶךָ.יָחִיד גֵּאֶה, לְעַמְּךָ פְּנֵה, זוֹכְרֵי קְדֻשָּׁתֶךָ.שַׁוְעָתֵנוּ קַבֵּל וּשְׁמַע צַעֲקָתֵנוּ, יוֹדֵעַ תַעֲלֻמוֹת.בלחש: בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד:רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, אַתָּה צִוִּיתָנוּ עַל יְדֵי מֹשֶׁה עַבְדֶּךָ לִסְפּוֹר סְפִירַת הָעוֹמֶר, כְּדֵי לְטַהֲרֵנוּ מִקְּלִפּוֹתֵינוּ וּמִטֻּמְאוֹתֵינוּ, כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְתָּ בְּתוֹרָתֶךָ. וּסְפַרְתֶּם לָכֶם מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת מִיּוֹם הֲבִיאֲכֶם אֶת־עֹמֶר הַתְּנוּפָה, שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת תְּמִימֹת תִּהְיֶינָה. עַד מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת הַשְּׁבִיעִת תִּסְפְּרוּ חֲמִשִּׁים יוֹם. כְּדֵי שֶׁיּטָּהֲרוּ נַפְשׁוֹת עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל מִזֻּהֲמָתָם. וְּבְכֵן יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁבִּזְכוּת סְפִירַת הָעוֹמֶר שֶׁסָּפַרְתִּי הַיּוֹם, יְתֻקַּן מַה שֶׁפָּגַמְתִּי בִּסְפִירָה הנצח שבהוד וְאֶטָּהֵר וְאֶתְקַדֵּשׁ בִּקְדֻשָּׁה שֶׁל מַעְלָה, וַעל יְדֵי זֶה יֻשְׁפַּע שֶׁפַע רַב בְּכָל הָעוֹלָמוֹת. וּלְתַקֵּן אֶת נַפְשׁוֹתֵינוּ, וְרוּחוֹתֵינוּ, וְנִשְׁמוֹתֵינוּ, מִכָּל סִיג וּפְגַם, וּלְטַהֲרֵנוּ וּלְקַדְּשֵׁנוּ בִּקְדֻשָּׁתְךָ הָעֶלְיוֹנָה, אָמֵן סֶלָה.
חיכיתי ליום הזה, נצח הוד – צמד חמד – מתיקות של העולמות הצמד הזה. ספירת הנצח מי שמלמד אותנו עליה הוא משה וספירת ההוד הוא אהרון. משה ואהרון שני אחים זה לצד זה, לכל אחד יש תפקיד ברור והאחד לא יכול ללא האחר. ביחד הם מצעידים את בני ישראל אל מציאות חדשה. לצאת מהרגלים קודמים ולאמץ הרגלים חדשים. הרגלים אלה הרגליים שלנו, כשאני רוצה לשנות את ההרגל שלי זה כמו לומר לרגליים – תצעדו בדרך חדשה.
הנצח שבהוד מלמדת אותנו שהרגל שאימצנו אותנו היה צריך לעבור כמה דברים: הראשון – הוא היה צריך לנצח הרגל קודם, השני – היה עליו להיות מונצח בעצמו, השלישי – להודות להרגלים קודמים, והרביעי – להודות בזה, חרף העובדה שההרגל הישן היה טוב כשהיה, לפעמים אנחנו מרגישים פספוס שנצמדנו להרגל שלא קידם אותנו בדרך המדויקת לנו. אם רק הייתי הולכת לפי הרגל אחר – הייתי היום הרבה יותר במקום שלי.
הנצח שבהוד אומרת לי – תקשיבי אולי היית מתקרבת יותר לנקודה, אם היית הרבה קודם מאמצת לך את ההרגל החדש. אבל תכל'ס, הדרך עצמה שהיית צריכה לעבור, זה להתעורר לעובדה שאת צריכה הרגל חדש. זה הדבר האמיתי. וזה הנצח שבהוד. לנצח את המחשבות שמפריעות לי להיות בהודיה על המתנות, המחשבות שמפריעות לי לראות את הטוב שיש בכל סיטואציה. לנצח אותן בכל רגע ורגע. הנצח שבהוד אומר לי – ההרגל אמיתי שתסגלי לעצמך לא משנה מה תעשי – זה לראות את הטוב וההודיה בכל דבר. זה ההרגל שתאמצי לעצמך. שתמיד תראי את המתנה שקיבלת.
מוקדש בתפילה לשיבתה של היימנוט ולשיבת כללללל החטופים כולם היכן שהם נמצאים
