ספירת העומר תשפ"ה – תשעה וארבעים ימים לעומר – המלכות שבמלכות

בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ עַל סְפִירַת הָעֹמֶר.

היום תשעה וארבעים ימים שהם שבעה שבועות לעומר
לַמְנַצֵּחַ בִּנְגִינוֹת מִזְמוֹר שִׁיר: אֱלֹהִים יְחָנֵּנוּ וִיבָרְכֵנוּ, יָאֵר פָּנָיו אִתָּנוּ, סֶלָה: לָדַעַת בָּאָרֶץ דַרְכֶּךָ, בְּכָל גּוֹיִם יְשׁוּעָתֶךָ: יוֹדוּךָ עַמִּים אֱלֹהִים, יוֹדוּךָ עַמִּים כֻּלָּם: יִשְׂמְחוּ וִירַנְּנוּ לְאֻמִּים, כִּי תִשְׁפֹּט עַמִּים מִישֹׁר, וּלְאֻמִּים בָּאָרֶץ תַּנְחֵם סֶלָה: יוֹדוּךָ עַמִּים אֱלֹהִים, יוֹדוּךָ עַמִּים כֻּלָּם: אֶרֶץ נָתְנָה יְבוּלָהּ, יְבָרְכֵנוּ אֱלֹהִים אֱלֹהֵינוּ: יְבָרְכֵנוּ אֱלֹהִים, וְיִירְאוּ אוֹתוֹ כָּל אַפְסֵי אָרֶץ:
אָנָּא בְּכֹחַ, גְּדֻלַּת יְמִינֶךָ, תַּתִּיר צְרוּרָה.
קַבֵּל רִנַּת, עַמֶּךָ. שַׂגְּבֵנוּ, טַהֲרֵנוּ נוֹרָא.
נָא גִבּוֹר, דּוֹרְשֵׁי יִחוּדֶךָ, כְּבָבַת שָׁמְרֵם.
בָּרְכֵם טַהֲרֵם, רַחֲמֵי צִדְקָתֶךָ, תָּמִיד גָּמְלֵם.
חָסִין קָדוֹשׁ, בְּרֹב טוּבְךָ, נַהֵל עֲדָתֶךָ.
יָחִיד גֵּאֶה, לְעַמְּךָ פְּנֵה, זוֹכְרֵי קְדֻשָּׁתֶךָ.
שַׁוְעָתֵנוּ קַבֵּל וּשְׁמַע צַעֲקָתֵנוּ, יוֹדֵעַ תַעֲלֻמוֹת.
בלחש: בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד:
רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, אַתָּה צִוִּיתָנוּ עַל יְדֵי מֹשֶׁה עַבְדֶּךָ לִסְפּוֹר סְפִירַת הָעוֹמֶר, כְּדֵי לְטַהֲרֵנוּ מִקְּלִפּוֹתֵינוּ וּמִטֻּמְאוֹתֵינוּ, כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְתָּ בְּתוֹרָתֶךָ. וּסְפַרְתֶּם לָכֶם מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת מִיּוֹם הֲבִיאֲכֶם אֶת־עֹמֶר הַתְּנוּפָה, שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת תְּמִימֹת תִּהְיֶינָה. עַד מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת הַשְּׁבִיעִת תִּסְפְּרוּ חֲמִשִּׁים יוֹם. כְּדֵי שֶׁיּטָּהֲרוּ נַפְשׁוֹת עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל מִזֻּהֲמָתָם. וְּבְכֵן יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁבִּזְכוּת סְפִירַת הָעוֹמֶר שֶׁסָּפַרְתִּי הַיּוֹם, יְתֻקַּן מַה שֶׁפָּגַמְתִּי בִּסְפִירָה המלכות שבמלכות וְאֶטָּהֵר וְאֶתְקַדֵּשׁ בִּקְדֻשָּׁה שֶׁל מַעְלָה, וַעל יְדֵי זֶה יֻשְׁפַּע שֶׁפַע רַב בְּכָל הָעוֹלָמוֹת. וּלְתַקֵּן אֶת נַפְשׁוֹתֵינוּ, וְרוּחוֹתֵינוּ, וְנִשְׁמוֹתֵינוּ, מִכָּל סִיג וּפְגַם, וּלְטַהֲרֵנוּ וּלְקַדְּשֵׁנוּ בִּקְדֻשָּׁתְךָ הָעֶלְיוֹנָה, אָמֵן סֶלָה.
יששש! עשינו זאת – הגענו ליום הארבעים ותשעה! מחר בערב מתן תורה – בהחלט הרווחנו ביושר את השלב הזה. לעבור 49 מדרגות ולטהר את עצמנו לקבלת התורה – זה לא דבר פשוט. בעצם עברנו בארבעים ותשעת הימים האלה מסע של מידות. מידות שונות של הנפש שלנו. מידות שונות של התלבשות האור וביטוי שלו בעולם הזה. אור אינסוף הוא אינסופי ולנו בעולם הזה הקב"ה נתן מידות שיסייעו לנו להתקרב אליו. להתקרב אליו זה להתקרב לעצמנו. להתקרב לתורה הפנימית שלנו, ולקבל אותה. וזה מרגש ממש והיה שווה את כל הימים האלה בהם לפעמים עם עיניים עצומות כמעט נכתבו המילים כאן, אבל תמיד הרגשת את הקב"ה מסייע לי בדרך הזו ומרים אותי ברגעים של דשדוש.
אז היום האחרון – המלכות שבמלכות – מה נאמר עלייך? הבת של בורא עולם, זו שמניעה את הכל, זו שאין לה כלום מעצמה אך משפיעה על כולם. כמה ניגודים היא מחזיקה בתוכה. מצד אחד יש בה את הרצון הכי גדול לקבל, ומצד שני היא שמה מסך ואומרת אני לא רוצה כלום. היא מקבלת הכי מעט אור אך מחזירה שפעים גדולים. היא באמת מרגשת המלכות הזו. היא הכי ביטול שיש מול רצון בורא עולם ומצד שני היא העשייה עצמה – היא מהות העשייה. וכל זה – זה אנחנו פה בעולם הזה. אנחנו באמת אלופי העולם שאנחנו הגענו לפה ועושים את תפקידנו בתוך הבלבול הזה.
במלכות שבמלכות זה הכי העולם הזה, ומשום מה הכי לא נתפס (לפחות עבורי – המוח לא מצליח לקבל הארות) מה שכן הייתי רוצה לומר בסיומם של שבעה שבועות, כשאנחנו מגלים את עצמנו כל יום עוד קצת, זה שאנחנו בעולם של חיסרון. כן, כדי שנפעל ונעשה ונזוז יש לנו חסרונות. וגם תכל'ס הקב"ה יכול היה לתת לנו את כל החכמה והמלאות בלי בעיה, אך זה נקרא לחם ביזיון. כשאנחנו לא עומלים עבור המילוי של עצמנו אנחנו מרגישים מושפלים. יש משהו ביגיעה ובהשגה העצמית שהם עצמם הענג שלנו, שזה עצם המילוי. לכן, חשוב שנזכור שכל עשייה שאנחנו עושים בעולם הזה נועדה להשלים איזו חוסר, למלא את עצמנו בעוד הארות, אך חשוב שנעשה זאת מתודעת מלאות ולא מתודעת חוסר. כלומר, ברוחני מצב המלאות כבר קיים, הכל קיים וכך גם המצב שבו החוסר מלא. לכן אנחנו בוחרים להתחבר לתודעה הזו. רק שימו לב – אנחנו לא מדברים על מילוי חומרי אלא מילוי רגשי. אז – מה תרצו להרגיש? (במילה אחת)
מוקדש לשיבתה של היימנוט ולשיבת כל החטופים! היום!
ונחזיק אצבעות שתתממש עיסקה שתחזיר את כולם!

השאר תגובה