ספירת העומר תשפ"ה – שמונה ושלושים יום לעומר – התפארת שביסוד
בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ עַל סְפִירַת הָעֹמֶר.
היום שמונה ושלושים ימים שהם חמישה שבועות ושלושה ימים לעומרלַמְנַצֵּחַ בִּנְגִינוֹת מִזְמוֹר שִׁיר: אֱלֹהִים יְחָנֵּנוּ וִיבָרְכֵנוּ, יָאֵר פָּנָיו אִתָּנוּ, סֶלָה: לָדַעַת בָּאָרֶץ דַרְכֶּךָ, בְּכָל גּוֹיִם יְשׁוּעָתֶךָ: יוֹדוּךָ עַמִּים אֱלֹהִים, יוֹדוּךָ עַמִּים כֻּלָּם: יִשְׂמְחוּ וִירַנְּנוּ לְאֻמִּים, כִּי תִשְׁפֹּט עַמִּים מִישֹׁר, וּלְאֻמִּים בָּאָרֶץ תַּנְחֵם סֶלָה: יוֹדוּךָ עַמִּים אֱלֹהִים, יוֹדוּךָ עַמִּים כֻּלָּם: אֶרֶץ נָתְנָה יְבוּלָהּ, יְבָרְכֵנוּ אֱלֹהִים אֱלֹהֵינוּ: יְבָרְכֵנוּ אֱלֹהִים, וְיִירְאוּ אוֹתוֹ כָּל אַפְסֵי אָרֶץ:אָנָּא בְּכֹחַ, גְּדֻלַּת יְמִינֶךָ, תַּתִּיר צְרוּרָה.קַבֵּל רִנַּת, עַמֶּךָ. שַׂגְּבֵנוּ, טַהֲרֵנוּ נוֹרָא.נָא גִבּוֹר, דּוֹרְשֵׁי יִחוּדֶךָ, כְּבָבַת שָׁמְרֵם.בָּרְכֵם טַהֲרֵם, רַחֲמֵי צִדְקָתֶךָ, תָּמִיד גָּמְלֵם.חָסִין קָדוֹשׁ, בְּרֹב טוּבְךָ, נַהֵל עֲדָתֶךָ.יָחִיד גֵּאֶה, לְעַמְּךָ פְּנֵה, זוֹכְרֵי קְדֻשָּׁתֶךָ.שַׁוְעָתֵנוּ קַבֵּל וּשְׁמַע צַעֲקָתֵנוּ, יוֹדֵעַ תַעֲלֻמוֹת.בלחש: בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד:רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, אַתָּה צִוִּיתָנוּ עַל יְדֵי מֹשֶׁה עַבְדֶּךָ לִסְפּוֹר סְפִירַת הָעוֹמֶר, כְּדֵי לְטַהֲרֵנוּ מִקְּלִפּוֹתֵינוּ וּמִטֻּמְאוֹתֵינוּ, כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְתָּ בְּתוֹרָתֶךָ. וּסְפַרְתֶּם לָכֶם מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת מִיּוֹם הֲבִיאֲכֶם אֶת־עֹמֶר הַתְּנוּפָה, שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת תְּמִימֹת תִּהְיֶינָה. עַד מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת הַשְּׁבִיעִת תִּסְפְּרוּ חֲמִשִּׁים יוֹם. כְּדֵי שֶׁיּטָּהֲרוּ נַפְשׁוֹת עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל מִזֻּהֲמָתָם. וְּבְכֵן יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁבִּזְכוּת סְפִירַת הָעוֹמֶר שֶׁסָּפַרְתִּי הַיּוֹם, יְתֻקַּן מַה שֶׁפָּגַמְתִּי בִּסְפִירָה התפארת שביסוד וְאֶטָּהֵר וְאֶתְקַדֵּשׁ בִּקְדֻשָּׁה שֶׁל מַעְלָה, וַעל יְדֵי זֶה יֻשְׁפַּע שֶׁפַע רַב בְּכָל הָעוֹלָמוֹת. וּלְתַקֵּן אֶת נַפְשׁוֹתֵינוּ, וְרוּחוֹתֵינוּ, וְנִשְׁמוֹתֵינוּ, מִכָּל סִיג וּפְגַם, וּלְטַהֲרֵנוּ וּלְקַדְּשֵׁנוּ בִּקְדֻשָּׁתְךָ הָעֶלְיוֹנָה, אָמֵן סֶלָה.
שלושים ושמונה ימים לעומר, כבר רואים את הסוף מהצד הזה של הספירה. תמיד בהתחלה של דברים יש מלא אנרגיה והתלהבות ומחשבות מגניבות על איך אפשר לעשות, ואז רואים את הסוף וכבר נגמר הכח ורק סופרים כמו טבלת ייאוש עד שהדבר מסתיים. וזו האמת – התפארת, האמת שחשבתי שאני אכנס לדבר הזה ואעמיק ואהיה על זה ואז אני מגלה כמו שאומר שלמה ארצי – שהאמת היא שאין אמת אחת או שתיים. אני מגלה שיש עוד אמת אחת לפחות והיא שכבד לי, מעמיס עליי. אבל יש גם עוד אמת – האמת היא גם שבא ממש למצוא את הכוחות לחצות את זה, להראות לעצמי שאני יכולה לסיים את מה שהצבתי לי. והרגעים האלה שבהם אני מסתכלת על כללות האמת – על כל גווני האמת שמרכיבים לי את המציאות, אני יכולה להתחבר לאמת הגבוהה, העליונה שמנצחת על הכל מלמעלה וכל השאר הם רק סיפורים שלה, ביטויים שלה. כלומר ההסכמה לראות את כלל גווני האמת, מאפשרים לי להתחבר לאמת לאמיתה.
זה מה שספירת התפארת שביסוד מלמדת אותנו, היא אומרת לנו – תקשיב ברגע הזה שאתה ממש עומד להסתער על משהו, או עומד לפרוש ממשהו, או לוקח על עצמך החלטה כלשהיא, תזכור שיתגלו כל מיני אמיתות בדרך. תגלה שבחורף ב 6 בבוקר לא ממש בא לך לצאת מהמיטה לרוץ, למרות שבדמיון שלך ראית מינימום את רוקי מתאמן לקראת התחרות בברית המועצות. ואז אתה תגלה שאתה גם אמיתי, שאתה עשוי בשר ודם ותדע שהאמת לאמיתה היא לא לקום ב 6 בבוקר לרוץ, אלא להצליח להתמיד, או שהאמת לאמיתה היא למצוא את הדבר שמדליק לך את הלב וגורם לך להתמסר בכל מאודך אליו.
התפארת שביסוד מזמינה אותנו לשאול את עצמנו – מה האמת לאמיתה? האמת לאמיתה היא שאני רוצה לדעת שאני מסוגלת להתחיל דבר ולסיים אותו מתחילתו עד סופו בצורה מוצלחת.
מוקדש לשיבתה של היימנוט ולשיבת כל החטופים כולםםםםם
לשמירה עליהם עד שישובו ולשמירה והגנה על החיילים המופלאים שלנו
ולעילוי נשמת יוסף יהודה חיראק ז"ל שנפל בעזה אתמול