ספירת העומר תשפ"ה – שלושה וארבעים ימים לעומר – החסד שבמלכות
בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ עַל סְפִירַת הָעֹמֶר.
היום שלושה וארבעים ימים שהם שישה שבועות ויום אחד לעומרלַמְנַצֵּחַ בִּנְגִינוֹת מִזְמוֹר שִׁיר: אֱלֹהִים יְחָנֵּנוּ וִיבָרְכֵנוּ, יָאֵר פָּנָיו אִתָּנוּ, סֶלָה: לָדַעַת בָּאָרֶץ דַרְכֶּךָ, בְּכָל גּוֹיִם יְשׁוּעָתֶךָ: יוֹדוּךָ עַמִּים אֱלֹהִים, יוֹדוּךָ עַמִּים כֻּלָּם: יִשְׂמְחוּ וִירַנְּנוּ לְאֻמִּים, כִּי תִשְׁפֹּט עַמִּים מִישֹׁר, וּלְאֻמִּים בָּאָרֶץ תַּנְחֵם סֶלָה: יוֹדוּךָ עַמִּים אֱלֹהִים, יוֹדוּךָ עַמִּים כֻּלָּם: אֶרֶץ נָתְנָה יְבוּלָהּ, יְבָרְכֵנוּ אֱלֹהִים אֱלֹהֵינוּ: יְבָרְכֵנוּ אֱלֹהִים, וְיִירְאוּ אוֹתוֹ כָּל אַפְסֵי אָרֶץ:אָנָּא בְּכֹחַ, גְּדֻלַּת יְמִינֶךָ, תַּתִּיר צְרוּרָה.קַבֵּל רִנַּת, עַמֶּךָ. שַׂגְּבֵנוּ, טַהֲרֵנוּ נוֹרָא.נָא גִבּוֹר, דּוֹרְשֵׁי יִחוּדֶךָ, כְּבָבַת שָׁמְרֵם.בָּרְכֵם טַהֲרֵם, רַחֲמֵי צִדְקָתֶךָ, תָּמִיד גָּמְלֵם.חָסִין קָדוֹשׁ, בְּרֹב טוּבְךָ, נַהֵל עֲדָתֶךָ.יָחִיד גֵּאֶה, לְעַמְּךָ פְּנֵה, זוֹכְרֵי קְדֻשָּׁתֶךָ.שַׁוְעָתֵנוּ קַבֵּל וּשְׁמַע צַעֲקָתֵנוּ, יוֹדֵעַ תַעֲלֻמוֹת.בלחש: בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד:רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, אַתָּה צִוִּיתָנוּ עַל יְדֵי מֹשֶׁה עַבְדֶּךָ לִסְפּוֹר סְפִירַת הָעוֹמֶר, כְּדֵי לְטַהֲרֵנוּ מִקְּלִפּוֹתֵינוּ וּמִטֻּמְאוֹתֵינוּ, כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְתָּ בְּתוֹרָתֶךָ. וּסְפַרְתֶּם לָכֶם מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת מִיּוֹם הֲבִיאֲכֶם אֶת־עֹמֶר הַתְּנוּפָה, שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת תְּמִימֹת תִּהְיֶינָה. עַד מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת הַשְּׁבִיעִת תִּסְפְּרוּ חֲמִשִּׁים יוֹם. כְּדֵי שֶׁיּטָּהֲרוּ נַפְשׁוֹת עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל מִזֻּהֲמָתָם. וְּבְכֵן יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁבִּזְכוּת סְפִירַת הָעוֹמֶר שֶׁסָּפַרְתִּי הַיּוֹם, יְתֻקַּן מַה שֶׁפָּגַמְתִּי בִּסְפִירָה החסד שבמלכות וְאֶטָּהֵר וְאֶתְקַדֵּשׁ בִּקְדֻשָּׁה שֶׁל מַעְלָה, וַעל יְדֵי זֶה יֻשְׁפַּע שֶׁפַע רַב בְּכָל הָעוֹלָמוֹת. וּלְתַקֵּן אֶת נַפְשׁוֹתֵינוּ, וְרוּחוֹתֵינוּ, וְנִשְׁמוֹתֵינוּ, מִכָּל סִיג וּפְגַם, וּלְטַהֲרֵנוּ וּלְקַדְּשֵׁנוּ בִּקְדֻשָּׁתְךָ הָעֶלְיוֹנָה, אָמֵן סֶלָה.
מתחילים את השבוע האחרון במסע המיוחד הזה לתוך עצמנו. כל יום ויום יש לו את הייחוד שלו ואת הלימוד המיוחד עבורנו. ספירת המלכות לית לה מגרמא כלום – אין לה מעצמה כלום. כל שיש לה היא מקבלת. כמה לא פשוט זה עבורנו לקבל, אנחנו מוצאים כל מיני שיטות ודרכים לקבל רק כדי שלא נצטרך להרגיש שקיבלנו. כמה מניפולציות אנחנו עושים כדי לקבל, כי אנחנו חייבים לקבל, רק לא להרגיש בעמדת הנחיתות הזו של הקבלה.
העניין בקבלה שצריך לדעת לקבל, צריך לזכור שקבלה מכל הלב זו הנתינה הכי גדולה שיש. שאם מישהו רוצה לתת לי ואני מוכנה לקבל את הדבר – או שאולי אפילו ביקשתי חס ושלום ומישהו נענע ועשה את הדבר עבורי בחפץ לב, עצם הקבלה שלי זו נתינה. אז כן קבלה שכזו פותחת את צינורות השפע – קבלה שמגיע מתוך הכרה בזה שיש לי צרכים ורצונות וכן לפעמים אני רוצה שאנשים ימלאו לי אותם, אפילו שהם ממש לא חייבים. עצם הקבלה שלי מאפשר לאחר להיות בנתינה – וזו הנתינה הכי גדולה שיש.
ספירת החסד מתקשרת לנתינה ואהבה, החסד שבמלכות מגלה לנו סוד מופלא ממש – קבלה זו הנתינה הכי גדולה שיש. קבלה כנה ואמיתית פותחת את שערי הלב ומחברת חיבורים עמוקים של הכרת תודה. תנו לעצמכם להיות במקום של קבלה, זו לא חולשה זו אפשרות לתת למישהו אחר. איזה ריפוי יש בזה שמישהו מוכן לקבל ממני בהכרת תודה ובהערכה? ריפוי עצום!
מוקדש לשיבתה של היימנוט ולשיבת כל החטופים – ושמירה עליהם עד שישובו אלינו. מחכים לכם!
לשמירה על החיילים המתיקות של העולמות שלנו
ולרוית גל נחמד – נוחי על משכבך בשלום
