סוֹד הָאֲרָעִיּוּת הַפְּנִימִית – בהשראת חג הסוכות

דפוסי חשיבה, אמונות, תבניות שיצקנו לתוכן אתם העולם, עוזרות לנו להתמודד איתו. מהרגע שתינוק מגיע לעולם המוח שלו מתבנת את העולם כדי שהוא ידע איך להסתדר בו. הנשמה אין לה תבניות והגדרים ודפוסים. הנשמה היא ציפור. כשהנשמה נכנסת לגוף וצריכה לפעול את הפעולה שלה בעולם הזה, התבניות עוזרות לה להבין כיצד לפעול פה בעולם.

בשלב מסוים בחיים אנחנו מגלים שיש תבניות והגדרים ודפוסים שעזרו לנו כשהיינו ילדים, אך כבר אינם עוזרים לנו עוד. לימדו אותנו לא לדבר עם זרים וזה באמת היה לימוד חשוב, ואז אדם מוצא את עצמו מתקשה ליצור קשרים חברתיים. אז החשיבה שהוטמעה בו צריך לעבור ריכוך מסוים והתרחבות מהמקום שבו הוא נמצא. איפה שהוא כשאנחנו יוצאים לחיים העצמאיים שלנו, סביב גיל 20, אנחנו מתחילים לפגוש את הדפוסים שלנו ומתחיל מסע ההתרחבות שלנו מהדפוסים. כמובן שלקחת את גיל 20 כרעיון כללי. יש כאלה שאצלם זה מתחיל קודם או שיש לימודים מסוימים שמתחילים כבר קודם.

אחד הדברים הקשים ביציאה מהדפוסים שלנו, בלשחרר אמונות, זה שקודם אדם עובר במקום ארעי, מקום שהוא עוד לא מסודר ומובנה אצלו. לא מקום מוכר וידוע וזה אחד הפחדים שיש לאנשים כשהם יוצאים למסע הזה. הארעיות, כשאני עדיין בלי בית חדש לנוח בו, זה קטע לא פשוט. פוגשים שם חרדות, תסכולים, זעם, חוסר ביטחון, חוסר במוגנות. אבל הקב"ה הוא "בצרתם לו צר" – במקום שצר לי צר גם לו אז הוא מארגן מציאות כזו שתוציא את האדם מהבית הנוח שבנה סביבו ואומר לאדם – צא מהמקום הצר הזה. אני רוצה אותך בשיא תפארתך וגדולתך והמקום הזה לא מאפשר לך את זה.

חג סוכות מלמד אותנו את סוד הארעיות. בראש השנה התחברנו לחזון, ראינו את המקום אליו אנחנו רוצים להגיע, בעשרת ימי תשובה וביום כיפור הסרנו מעלינו נדרים ושבועות שהחזיקו אותנו, כמו שרשרת מנעולית, למקום שלנו. התנקנו מרגשות אשם, ייסורי מצפון ועוד חברים שגם הם מפריעים לנו לנוע קדימה, ואז הגענו למקום ארעי. מקום שהוא בדרך.

הדבר החשוב כשאני בארעיות, כדי להצליח לשהות במקום הזה ולצלוח אותו, זה לזכור:

איפה אני כאדם ממוקם בעולם, לזכור שיש לי נ.צ. בחג הסוכות יש טקס נענוע הלולב לשישה כיוונים – צפון דרום מזרח מערב למעלה למטה – זה ממקם את האדם, מייצב אותו בנקודה שבה הוא נמצא. זה בהחלט מוריד חרדות כשאדם נוכח במקום שבו הוא נמצא – יש לי מקום. אולי זה נראה מוזר ההקשר בין העשייה הגשמית הזו של נענוע הלולב להבנה הפנימית הזו, אך זה גם הדבר הכי ברור בעולם שעשייה גשמית קשורה ומחברת אותנו לרוחניות שבנו ולהפך. זה כמו מתנה שמקבלים ביום הולדת – זה לא המתנה עצמה אלא עצם המעשה הרוחני של מחשבה על מישהו והתכוונות אליו והזרמת שפעים אליו. לולב זה גם לב, ולב זה הנקודה המרכזית של האדם אליה מתחברים כל ששת הכיוונים ואנחנו בעצם קושרים את עצמנו ללב שלנו – הוא המקום שלנו בעולם הזה.

חשוב גם לזכור, שאני לא לבד בעולם הזה, בכל יום מזמינים לסוכה אושפיזין אחר – אברהם, יצחק, יעקב, משה, אהרון, דוד ושלמה. האושפיזין הם אנשים שכבר סללו דרך בעולם הזה, והם מלווים אותנו ונותנים לנו מחכמתם, ואנחנו מחוברים אליהם ומבקשים להיות מוזנים ומושפעים מהאורות שהם מאירים לעולם.

חשוב שנסכים להיות בארעיות, אנחנו חווים ארעיות עכשיו כפרטים וכעם. מחשבות ותפיסות שהיו לנו מתפרקות לנגד עיננו, בתוכנו מסביבנו. מה שהיה בטוח בתוכנו כבר אינו בטוח. אנחנו בחווית ארעיות. חוסר יציבות. ובעודי כותבת את המילים האלה אני כותבת אותן גם לעצמי – לזכור שיש לנו נ.צ פנימי וזה הלב שלנו. הלב של כל אחד מאיתנו יש לו שבילים ודרכים משלו, וכל אחד חשוב שיתחבר לנקודת הלב שלו, כי רק שם הוא ימצא את האמת שלו. ולזכור שאנחנו לא לבד, שאנחנו לא תלושים במציאות העולם הזה. לזכור שיש לנו שורשים עמוקים של מעין חכמה עתיקה וקדושה שאנחנו מחוברים אליה ויונקים ממנה והיא מחוברת ישר ללב שלנו.

בארעיות הזו, כל אחד מתחבר מהשורשים שלו למעין הנובע של החכמה האינסופית הזו, וכל אחד מקבל אור חכמה אחר כדי ליצור חווית אור שלמה. מאחלת לנו שנדע להתפעל מהאורות שהאחר שואב מהמעין האינסופי ללא שיפוט וביקורת, גם כשזה ממש שונה מהשפע שמגיע אליי. זה חלק חשוב בעניין.

מאחלת לנו שנה טובה

שנה שבה נלמד לקבל ולאהוב את השפעים כולם שיש בעם שלנו גם כשהם מאוד שונים משלי.

שנזכור שאף אחד לא יכול לקחת ממני שום דבר כמו שאף אחד לא נותן לי שום דבר. ההזנה שלי היא רק ממעין חכמה העתיקה והקדושה ומשם אני אקבל בדיוק את מה שאני צריכה וכל שעליי לעשות הוא לראות את השפעים ולהודות עליהם.

ומלא מלא מלא מלא אהבה

אוהבת המון את העם המתיקות שלנו והחמוד שלנו.

בברכת רפואה שלמה לכל הפצועים בפרט דור חיים בן ג'ולייט ומשה חיים בן קרן.

לשיבת החטופים לאור החיים ובפרט עומר בן ניבה.

לחזרת כל החיילים וכוחות הביטחון בריאים ושלמים למשפחותיהם.

לתמיכה בכל מי שנפגע בכל דרך…

לעילוי נשמות הנופלים והנרצחים ובפרט בן ציון פלח בן אלינור וקורן ביתן.

תודה למורים היקרים שלי שהמילים האלה עומדות לזכותם.