יסוד המים בחיינו – מיצג את ההנאה שבחיים. כשיסוד המים לא מאוזן – תחושת ההנאה לא מאוזנת.

לא תמיד אפשר לדעת בקלות מהו היסוד הלא מאוזן בגוף. כשאנחנו מקשיבים לגוף שלנו, הוא מספר לנו מה הוא היסוד שאינו מאוזן בגוף שלנו. במקרה של ליאור בן ה 4, הוריו הגיעו מיואשים מהמצב עם ליאור. ליאור עשה פיפי במהלך היום בכל מקום, לפעמים זה היה יכול להראות ממש בכוונה – כשכעסו עליו, הוא היה עומד ועושה פיפי.  ליאור גם שתה הרבה מים במהלך יום, ועשה פיפי במהלך הלילה. הוריו סיפרו כיצד הוא "נתקע" בסיטואציות מסוימות, שמעברים קשים לו, וצריך להזרים אותו.

הוריו, ניסו דרכים שונות לגרום לו לעשות את צרכיו בשירותים, אך היה נראה שליאור יותר ויותר "מתבצר" בעמדתו. ההתנהגות מחריפה ונעשית קשה יותר מיום יום. הוא לא אמר כשעשה פיפי, הוא סרב להתנקות, סרב ללכת לשירותים. הציפיות הרבות שהגיעו מצד ההורים העייפים, והמתח הרב סביב הנושא לא סייעו ולא קידמו את הלמידה הרצויה.

אחת הטקטיקות של ההורים היתה התעלמות. טקטיקה זו לא הובילה אותם ללמידה הרצויה. ליאור המשיך בדרכו ואף החריף אותה. לאחר השיחה הראשונה ההנחייה להורים היתה – לא להתייחס למופע של ליאור, כלומר לא להגיד לו דבר על כך שעשה את צרכיו בתחתונים. הם גם התבקשו לא לתזכר אותו ללכת לשירותים – למעשה הם התבקשו  להעביר את האחריות לצרכים של ליאור למי שהוא הבעלים שלהם – ליאור.

אולם, אין זה מספיק להעביר את האחריות לילד, אין זה מספיק לא להתייחס למופע. חשוב לעזור ליסוד המים להתאזן. בתהליך שילבנו מה דברים, ראשית העבודה עם השמנים האתריים שסייעו לליאור להרגיש את ההנאה והזרימה בחייו. השמנים מגיעים אל הזיכרונות הקדומים, למרכז הרגש במוח ועושים שם את עבודתם, מאפשרים לדברים לצוף ומזרזים את מהלך הלמידה של ליאור. בנוסף שמנו דגש על המילים שנאמרות לליאור.

אחד הדברים שאנחנו רוצים לאפשר לילד להרגיש זוהי חווית הצלחה ומסוגלות. כשילד מרגיש הצלחה, תחושת המסוגלות שלו עולה, הערך העצמי שלו עולה. הוא יכול להאמין בעצמו, ואז נוצרת מוטיבציה פנימית שמאפשרת לו להתחיל לבחור אחרת. חווית ההצלחה מסופקת לילד על ידי התפעלות ועידוד – וספציפית במקרה של ליאור ביקשתי מההורים לדבר על הנאה.

הם התבקשו לומר לו שהם נהנים להריח אותו (לאחר שהתנקה), ולומר לו כמה נהנו איתו בגן המשחקים. הם התבקשו על ידי להכניס את המילים הנאה וזרימה לדברים שהם אומרים לליאור. המילים הללו יעזרו לו ויעודדו אותו לאמץ לעצמו דפוס התנהגות חדש.

חשוב לזכור, כל הילדים בסופו של דבר עושים את צרכיהם בשירותים. השאלה היא רק איך הגענו ליעד הזה. האם הפעלנו כוחות, כעסנו, התעלמנו, או שהצלחנו לזהות את הקושי האמיתי של הילד ולתת לו מענה. פיפי בתחתונים זה דגל אדום – זה הסימפטום – זו לא הבעיה. כשמצליחים לזהות את שורש הבעיה ולתת לה מענה מדויק, מקדם ומחזק, אנחנו באמת מטפלים בבעיה ולא רק מעבירים אותה אל התחנה הבאה בחיים.

השאר תגובה