ויסות חושי – כשאומרים על ילד שיש לו ויסות חושי, הכוונה היא שהוויסות החושי שלו לא בנורמה החברתית. את החושים מחלקים לשתי קבוצות:

חושים חיצוניים – חושים אלה חשים את הסביבה ומאפשרים לאדם לקלוט מידע מהסביבה. כאן יש את חמשת החושים הידועים – חוש הראייה, חוש השמיעה, חוש הטעם, חוש הריח וחוש המישוש. כל חמשת החושים הם קולטנים של מידע המאפשרים לאדם להיות בתקשורת עם הסביבה.

קיימים גם חושים פנימיים – חושים אלה חשים את הסביבה הפנימית של האדם ומאפשרים לאדם לקלוט מידע פנימי לגבי עצמו ובעצם להיות בתקשורת עם עצמו. שלושת החושים הידועים הם:

  • החוש הווסטיבולרי המספק מידע אודות התנוחה של הראש ביחד לקרקע, תנועת הגוף ושיווי משקל. המידע מגיע מהאוזן הפנימי.
  • החוש הפרופריוספטי המספק מידע אודות יציבת הגוף ותנועת חלקי הגוף. מידע זה מגיע מהשרירים.
  • מווסת תחושת רעב, צמא, עיכול, חום הגוף, שינה, מצב רוח, קצב הלב ומצב עוררות. המידע מגיע מהאברים הפנימיים.

יש קשר מדהים וברור בין ילדים עם חושים בעלי רגישות שונה מהרגיל, להיותם ילדים רגישים יותר באופן כללי. בשפה פשוטה – ילדים עם ויסות חושי הם ילדים הנוטים לקושי בוויסות רגשי. ובכן מה הקשר?

ישנו הקשר הברור מאליו שאומר, שילד שלדוגמה שומע חזק את הסביבה, מוצף פנימית מהרעש ולכן מתקשה לווסת את עצמו רגשית, נוטה להיות לא צפוי ולהיפגע בקלות. זה באמת נכון, לדוגמה, אדם שחם לו מאוד, יהיה פחות סבלני. אם הגרב מציקה בנעל, יהיה לי יותר קשה להיות נינוח וקשוב לאחרים.

ישנה דרך נוספת להסביר את הקשר הזה. הרבה פעמים אני פוגשת ילדים עם חוש שמיעה מאוד חזק ומחודד, הם שומעים קולות מאוד חזק, נבהלים מהר מכל רעש קטן, ואני כבר יודעת שגם תוכן המילים נשמע להם מאוד חזק. כלומר, הם יפגעו מהר יותר, יפרשו מילים כביקורת, יחוו שיפוטיות בצורה הרבה יותר קיצונית ממה שהיה קורה לאדם שחוש השמיעה שלו מווסת.

אחד התפקידים של הגוף הוא להגן על הנפש ולקחת ממנה את מה שאינה יכולה לשאת. רואים את זה בברור במחלות, אדם שחש פחד גדול יחווה "פיק ברכיים" – כלומר הברכיים ננעלות ולא מאפשרות לו לזוז קדימה. כך גם עם החושים. החושים שהם בעצם איברים בגוף, לוקחים על עצמם את מה שהנפש לא יכולה לשאת בשלב זה. במקרה של אנשים רגישים הנפגעים בקלות ואינם בשלים מספיק כדי להתמודד עם עוצמת הרגש, הגוף לוקח חלק בנטל הרגשות ובכך עוזר לנפש מלהתמודד עם העומס שהיא חווה.

כך גם לגבי החושים הפנימיים, ילדים שנוטים ל"ריחוף" כאילו הראש לא מחובר לגוף, הילדים שצריך לקרוא להם כמה וכמה פעמים, לחזור על דברים ותחושה שצריך להנחית אותם. אלה ילדים שהחוש הווסטיבולרי שלהם לא תמיד מאוזן. הם יכולים מאוד להתנדנד וחזק, ילדים שהם קצת יותר מסורבלים בתנועה שלהם, ילדים פחות תעוזתניים. החוויה הפיזית מגנה על הנפש מפני הקושי מלהתמודד עם ציפיות החיים. זה לא אני – זה הגוף שלי.

אם יש לכם ילד עם שאתם חושדים שיש לו עניין עם הוויסות החושי שלו, או אולי אפילו כבר יודעים בוודאות – תדעו שאפשר להתמודד עם זה. תזכרו שמדובר בילד רגיש מאוד, תנסו להבין דרך הסיפור של הגוף, עם מה הנפש שלו מתקשה להתמודד. היו רגישים כלפיו ועזרו לו לאט לאט להתחזק פנימית, וכך יוכל לנהל את הרגש שלו בצורה טובה הרבה יותר.

בהמשך – למה ילדים עם ויסות חושי מאתגר, נוטים להתפרצויות כעס.

השאר תגובה