אחד הדברים שאני נפגשת איתם בקליניקה, אלה הורים שבטעות הבינו שגבולות זה דבר נוקשה. שכדי ללמד את הילד שלנו מה הגבול זה חייב להגיע באריזה נוקשה. לרוב, אלה שמגיעים אליי, מרגישים שרק כשהם צועקים הילד שלהם מקשיב להם, וזה מפריע להם כי הם לא אוהבים לכעוס על הילד שלהם וגם כי הם לא מכירים את עצמם כך.

המשפחה הזו, משפחה נורמטיבית, שני הורים ושני ילדים וההורים, שניהם איכפתיים ומסורים, אנשים רגועים ביום יום שלהם שמשכינים שלווה על סביבתם, לא מצליחים להשכין שלווה בביתם שלהם. מתוסכלים הם הגיעו אליי והבנו שאחד העניינים העיקריים שלהם הוא שהם מבקשים "יפה" ומתחילים בטוב ואז מפעם לפעם, כשאין שיתוף פעולה מצד הילדים, הם מוצאים את עצמם כועסים וצועקים על הילדים.

האבא הגיע מבית נוקשה, בו חווה יחסים קשים ומורכבים עם אביו, והאם גדלה בבית בו הכל היה מותר לדבריה. שניהם בעצם מעולם לא חוו דרך הוריהם, הצבה של גבולות שנעשית ברוך מצד אחד ובבהירות מהצד השני. הפכנו את המילה גבולות לכללים. הבנו מה מתאים לצפות מהילדים בשלב בו הם נמצאים, והתחלנו לראות איך מסתכלים על הילדים בעיניים אוהבות דווקא ברגעי הקונפליקט.

(לקריאה בהרחבה על הנושא)

וזה מה שהם כתבו:

נחת מהילדים !!
הברכה אהובה עליי.
טובה,יקירה כנראה שהשם שמע את תפילותי וכיוון אותי אלייך.
הכרנו לפני שנתיים החזרת את השלווה לביתי כשלימדת את הנסיך שלי לישון לילה שלם.
ועכשיו נפגשנו שוב ובעיקר קיבלתי את הכלים והביטחון להפוך את ביתנו למקום מכיל מקבל שיש בו גבול ברור.

תודה רבה בשם כל המשפחה

השאר תגובה