מחלת גאוט (gout, ובשמה העיברי – שיגדון) היא סוג של דלקת פרקים. הדלקת במחלת גאוט מתפתחת לאט לאט ומאופיינת בכאב עז ופתאומי, נפיחות, אדמומיות, רגישות למגע. המקום הנפוץ בו הדלקת הנגרמת כתוצאה מגאוט מופיעה הוא מפרק הבוהן של כף הרגל. מדובר באחת ממחלות המפרקים השכיחות ביותר ועל פי ההערכות, סובלים ממנה כ-80 אלף ישראלים, מרביתם גברים, כאשר שכיחות המחלה עולה עם הגיל.

היווצרות מחלת גאוט

גאוט נוצר בגלל הצטברות קריסטלי אוראה סביב המפרק. הסיבה להיווצרות הקריסטלים היא נוכחות גבוהה של חומצה אוראית / חומצת שתן (uric acid) בדם. חומצת שתן נוצרת בגוף כתוצאה מפירוק של פורינים. ישנם שני מקורות עיקריים לפורינים בגוף כשהראשון הוא חומצות גרעין (פורינים) הנמצאות בכל תא ותא בגוף ומהוות את אבני הבניין של ה DNA בתא. בעת פירוק התא נוצרת חומצת שתן. המקור השני של פורינים הוא מהמזון שלנו. המזונות המכילים כמות גבוהה של פורינים הם איברים פנימיים, סרדינים, אנשובי, בשר אדום, אלכוהול ומשקאות ממותקים.

באופן רגיל חומצה אוראית מומסת בדם ועוברת דרך הכליות אל השתן. כאשר רמת חומצת השתן בדם גבוהה מאוד ולאורך זמן מחלת הגאוט עלולה להתפרץ. רמה גבוהה של חומצת שתן בדם יכולה להיגרם כתוצאה מירידה בהפרשת החומצה דרך הכליות. סיבה נוספת היא ייצור מוגבר של חומצת שתן.  עודף חומצת שתן עשוי להצטבר ולהתגבש לאבני כליה ולגרום לחסימת השופכן ולנזק לכליות. חומצת שתן שמצטברת בגוף מתגבשת בגוף ונוצרים קריסטלים המצטברים במפרק וגורמים לכאב, לנפיחות ולדקת.

חיבור גוף רגש – מחלת גאוט

הגאוט מביאה עימה נוקשות במפרקים, במילים אחרות, חוסר גמישות. נוקשות במפרק מספרת על נוקשות סביב תפיסה מסוימת. אנשים הסובלים ממחלת הגאוט נוטים לעמוד על עקרונותיהם ומתקשים להתגמש, מה שמעורר אצלם את הצורך לשלוט במצבים מסוימים. קיימת משמעות למיקום הנפוץ להופעת הגאוט, אזור כף הרגל, אזור זה מספר לנו כי העקרון עליו עומד האדם הוא בסבירות גבוהה קשור  לדרך בה הוא צועד בחייו.

ייתכן והאדם הסובל מגאוט מרגיש כי עליו להילחם ולעמוד על שלו על מנת שיוכל להתקדם בדרך שבחר לו מבחינה מקצועית, מבחינה משפחתית, זוגית וכו'. ייתכן והוא חש שעליו להשקיע אנרגיה רבה על מנת ליצור שליטה סביבו על מנת שהדברים יתקדמו בדרך כפי שהוא תופס שנכונה.

נעמיק עוד קצת ונראה כי מחלת הגאוט קשורה באופן ישיר למשק המים בגוף, וליכולתן של הכליות לפנות את עודפי חומצת השתן. הכליות מסננות את חומרי הפסולת באופן פיזי ובאופן סימבולי יש בהן הבחנה בין הטוב לרע. סינון הרע החוצה והשארת הטוב בתוכנו. הצורך לשלוט ולהוביל בדרך מסוימת עשוי לעורר רגשות שליליים כמו חוסר סבלנות וקושי להכיל את הדרך של האחר ולהתגמש מול דרך של אחר.

לכאורה, כל זמן שהאדם בטוח בדרכו, שלם עם מעשיו ועם התנהלותו, לא אמורה להיות כלל בעיה. כשמחלת הגאוט מתעוררת ניתן להבין כי בתוך האדם יש קונפליקט בין העיקרון בו הוא מאמין, הדרך בה הוא צועד, לבין הרצון החברתי שלו, האמונה שלו כיצד יש לנהוג בחברה.

יש בתוכו קונפליקט בין רע לטוב, קונפליקט בין צדקתו לצדקת האחר. הקונפליקט הזה הוא פנימי ועמוק והאדם לעיתים כלל לא מודע לו, אך הנפש מתקשה לשאת קונפליקט זה ואת הרגש שהוא מעורר, ואז הגוף בא לעזרתה  של הנפש ונושא על עצמו את הקונפליקט הזה.

 הטיפול במחלת גאוט

בקליניקה אנחנו משלבים בין הפיזי לרגשי על ידי שילוב של שמנים אתריים עם אימון רגשי.

המטרה הראשונה, כמו בכל מקרה בו יש כאב פיזי, היא להקל על הכאב. הכאב מפריע לעבודה המנטלית הנדרשת ולצורך הורדת הכאב נשתמש בכמה שמנים אתריים שמטרתם היא לטפל בהצטברות חומצת השתן, יצירת תנועה במקום וטיפול בדלקת.

ישנם שמנים רבים בהם ניתן להשתמש, הנה כמה המראשיים שישמשו אותנו בתהליך הטיפולי:

השמן האתרי הראשון הוא עשב לימון (למונגרס) שהוכח מחקרית כמפחית חומצת שתן בדם http://www.ifrj.upm.edu.my/19%20(02)%202012/(29)IFRJ-2012%20Mirghani.pdf. שמן אתרי נוסף המשמש אותנו בעת טיפול בגאוט הוא ער אציל (דפנה) שמעבר להיותו אנטי דלקתי ומטהר דם, הוא גם מגביר את התנועה והזרימה מה שעוזר לפרק את הקריסטלים.  שמנים אתריים נוספים המסייעים לגוף לפנות את עודפי חומצת השתן מהגוף על ידי ניקוי הדם הם ערער ענבות (ג'וניפר) וציפורן. שמן אתרי ציפורן הוא גם מאוד אנטי דלקתי וכאן יש לו תרומה נוספת וחשובה לחולי גאוט.

הקסם של השמנים האתריים הוא שהם עובדים על הרובד הפיזי והרגשי באופן המשלים זה את זה. לדוגמה שמן אתרי עשב לימון המסייע בפינוי חומצת שתן מהגוף, הוא שמן בעל סגולות מטהרות באופן כללי, שמן המאפשר לאדם לחוש הרמוניה כלומר שהדברים בזרימה שקטה ורגועה. שמן אתרי ער אציל מאפשר לאדם לראות את הטוב שבדברים, מאפשר לשמוח על מה שיש ועם מה שיש. שמן אתרי ציפורן מלמד את האדם ומאפשר לו לשחרר את הרגשות המכבידים, את האנרגיות המכבידות, בסבלנות ובפתיחות.

לכל מקרה נרקחים ומותאמים שמנים אתריים באופן ייחודי ואישי למטופל ואין להשתמש בשמנים ללא הנחייה והדרכה  של ארומתרפיסט מוסמך.

חומר נוסף שנשלב בקליניקה להקלה על תסמיני הגאוט הוא חימר ירוק העוזר לספוח רעלים מתוך הגוף ולנקות את המקום. בתערובת החימר הירוק משולבים שמנים אתריים וצמחיים המאפשרים טיפול עמוק, מקיף ושלם למקום בו הצטברו הקריסטלים.

בנוסף חשוב לשמור על ההנחיות הבאות:

  • שתיית מים מרובה
  • תנועה
  • צמצום צריכה של מזונות עשירים בפורינים
  • קומפרסים

כחלק מהתהליך הטיפולי, אימוני רגשי האדם לומד לראות את המציאות מנקודות מבט נוספות, לבחון דרכים נוספות ללכת בהן, לבחון את הרגשות המתעוררים בו בכל מצב ולמצוא את הגמישות בתוכו. כשהאדם יחווה שלום עם עצמו, יחוש ביטחון בדרך בה הוא צועד, ויוכל לשחרר ולהתנהל באופן נינוח, נפשו תמצא את הדרך המאוזנת והטובה לה.

 

 

 

השאר תגובה