העולם מורכב מארבעה יסודות – אש, אוויר, מים ואדמה.

הרגשות שלנו בנויים מארבעת יסודות.

החינוך שלנו מורכב מארבעת היסודות.

אמחיש זאת עם סיטואציה שמוכרת בהרבה בתים.

איך מלמדים ילד לסדר את הבית?

ילדים רבים  אינם משתפים פעולה בסידור הבית. במהלך יום הם שיחקו, אכלו, ציירו במרחב המשותף של הבית. מרבית ההורים בשלב מסוים רוצים שהילדים שלהם יסדרו את הבית. אני מאמינה שללמד ילד לסדר אחרי עצמו זה דבר מאוד חשוב מכמה סיבות.

הסיבות בגללן חשוב ללמד ילד לסדר את הבית

אנחנו רוצים ללמד את הילד לקחת אחריות – למעשה כשאני מסדר אחרי עצמי, אני לוקח אחריות על הבלגן שעשיתי.

אנחנו רוצים ללמד את הילד ערבות הדדית – אנחנו משפחה, משפחה היא גוף אחד, וכולנו ערבים זה לזה. לפעמים כשאתה לא יכול אני אסדר אחריך, לפעמים אתה תסדר אחרי אחרים. כי אנחנו אחד.

אנחנו רוצים ללמד את הילד סדר וארגון – אני רואה חשיבות גבוהה בצורך ללמד את הילד סדר וארגון, בלמידה אני מאפשרת לו ללמוד איך מסדרים, לחוש את התחושה של הסדר סביבו ומשם להשליך לסדר וארגון במקומות אחרים בחייו.

החוויה של ההורה

הרבה הורים מוצאים עצמם מתוסכלים, מנוצלים, שקופים, כעוסים כשהם מבקשים מהילד לסדר את הבית. יש הורים המתארים זאת כזלזול, יש הורים שרואים את חוסר שיתוף הפעולה כחוסר אכפתיות – כל הורה פוגש את חוסר שיתוף הפעולה במקום אחר בנפשו. כשההורה מגיב ברגשות שליליים לסיטואציה הזו, מה שקורה בפועל זה שארבעת היסודות יוצאים מהאיזון שלהם.

יסוד האש קשור לכעסים. אם לדוגמה ההורה כועס – זה אומר שיסוד האש אינו מאוזן. כשיסוד האש אינו מאוזן אנחנו כאילו שולחים כדורי אש לכיוון הילד שלנו. האש בצורה הלא טובה שלה מכלה ושורפת את מה שבדרכה, כך היא עושיה לפגוע ולחבל בקשר של ההורה עם הילד שלו.

אם ההורה חש מנוצל, לא נראה – הוא בעצם חש את עצמו כבעל ערך נמוך – יסוד האוויר אינו מאוזן. יסוד האוויר מאפשר תנועה במערכת היחסים, מאפשר קלילות. החוויה של ההורה כמנוצל במצב זה מכבידה על מערכת היחסים עם הילד.

הורה שחש שהכל תקוע, החיים לא זורמים – המשמעות היא שיסוד המים אינו מאוזן. כשהכל תקוע והערב לא זורם לי, הכל מתחיל להיתקע לאחר מכן. התפקיד של ההורה הוא להזרים את הדברים וכל זמן שיש תקיעות, היא עשויה להשליך על כל מה שקורה בהמשך.

הורה שמרגיש שהכל מתפרק לו, שהוא לא מצליח להחזיק דבר, שהמצב לא יציב – חש חוסר איזון ביסוד האדמה. תחושת חוסר היציבות הזו עוברת אל הילד שחש גם הוא שדברים אינם יציבים.

ארבעת היסודות משפיעים זה על זה ומשופעים זה מזה. כשאחד יוצא מאיזון כל היתר יוצאים מאיזון. כשהיסודות לא מאוזנים, קשה לנו להגיע למצב שבו אנחנו מצליחים להנחיל ערכים, איזון ורוגע לילדים שלנו. השאיפה שלנו צריכה להיות לאזן בין ארבעת היסודות ברגעים האלה, ובכלל כל הזמן. היסודות מטבעם אינם מאוזנים והאדם פועל במודע או שלא במודע, לאזן את היסודות.

מה עושים?

אנחנו צריכים לזכור תמיד, להחזיק את המחשבה בראש, לחיות את הידיעה הברורה – שחינוך ילדים זה תהליך ארוך. ההורה רוצה לא פעם לקבל מהר תוצאות. אולי יהיו תוצאות אך הן לא יהיו כאלה שנמשכות, וגם אם כן המחיר הוא לא פעם גבוה. לדוגמה – אני יכולה לאיים על הילד שלי הוא יעשה את הדבר, אך המחיר הוא גבוה ויש מצב טוב שבפעם הבאה אצטרך לאיים במצבים נוספים.

אנחנו צריכים לזכור שלגדל ילדים זה כמו לזרוע זרעים, זרעים של רעיונות ומחשבות, זרעים של נקודות מבט, זרעים של ביטחון, זרעים של שלווה. את הזרעים האלה כמו כל זרע, צריך לטפח כדי שיצמח לנו צמח חזק, בריא עם שורשים חזקים באדמה, עלים ירוקים – ובהמשך גם ייתן לנו פרחים ופירות.

כדי שזרע יגדל היטב אני צריכה לספק לו את כל אבעת היסודות – אוויר, אש, מים ואדמה. ללא ארבעתם הוא לא יגדל לצמח שאני רוצה שהוא יהיה. כל ארבעתם היסודות האלה נמצאים בתקשורת שלנו עם הילדים שלנו. כשאני אומרת תקשורת אני מתכוונת למגוון סוגי תקשורת – מילולית, תנועות גוף, מחשבות, רגשות.

לזרוע זרע זה אומר שאני מפזרת רעיונות במרחב ביני לבין הילד. לדוגמה – סידרתי את הבית והילד לא עשה דבר ואז אני אורת כאילו לעצמי כמה נעים לי שהבית מסודר ומאורגן עכשיו. דוגמה אחרת – תוך כדי סידור הילד "מורח" את הזמן ולא מסדר כמעט דבר, אני מספרת לו כמה הוא עוזר לי או כמה נעים לי לסדר ביחד איתו. אני מתארת לילד משהו שאולי לא קיים עכשיו אבל אני כבר שמה את הזרע באדמה.

הנה היסוד הראשון – אני מספקת אדמה לזרע המחשבה, מניחה אותו באדמה ומאפשרת לו עכשיו להתמקם. יכול להיות שהזרע הזה יצמח מהר, יכול להיות שייקח לו זמן. האדמה נותנת יציבות לזרע. היא מאפשרת לו לשהות שם עד שיהיה מוכן. איך זה נראה בפועל? סבלנות. אני חוזרת ועושה את אותו הדבר שוב ושוב עד שמגיע הרגע הנכון.

כדיל עזור לזרע שלי  לצמוח, אני נותנת לו חום – יסוד האש בצורתו הטובה נותן חום, נותן אנרגיה לתהליכים. החום מגיע בצורה לש מילים אוהבות, מגע אוהב, התפעלות. אם לדוגמה הילד החזיר רק משהו אחר למקום לכל אורך סידור הבית – כשההורה מצליח לזכור שאנחנו מטפחים כאן משהו ומצליח להגיד לילד שהיה כיף לסדר איתו יחד, או שהוא עזר מאוד (ולא בציניות בבקשה – ציניות מעבירה קור ולא חום) אני מעבירה את החום והאנרגיה הדרושים לזרע להתחיל תהליך של גדילה.

הזרע זקוק גם למים, המים הם הזרימה וההנאה מהחיים. הורה נותן מים על ידי זה שהוא מזרים סיטואציות ומכניס הנאה. הומור מאוד עוזר להזרמת סיטואציות. אם לוגמה הילד שלי בא לסדר את הבית אני יכולה להפוך את זה למשהו משחקי (בעיקר בגילאים הצעירים) – לשים זמן ולראות כמה אתם מהירים יחד ולצחוק כשאתם מנצחים את השעון. כשהילד נהנה זרע סידור הבית מקבל מים ומאפשר לו להתחיל ולהכות שורש.

ומה עוד צריך? אוויר. האוויר מביא עימו נשימה. דיבור. אני נמנעת מלמלא את החלל במילים, אומרת בביטחון את הדברים שיש לומר. לדוגמה – עכשיו כולם מסדרים את הבית, יובל את מסדרת הכריות, עידו אתה מסדר את הדפים ומתחילה לסדר איתם. חוזרת מידי פעם במידה ואין שיתוף פעולה אבל לא מתחילה לזרוק מילים לאוויר כדי להשיג עשייה. אני מבינה וזוכרת שצריך זמן.

הורים רבים חוששים שבדרך זו הם לא מלמדים את הילדים שלהם. תזכרו תמיד – שזו הדרך הנכונה ביותר ללמד את הילדים שלנו ולאפשר להם לגדול מבפנים, להיות בעלי מוטיבציה פנימית לעשייה, לדעת להיות חלק מקבוצה, וליהנות משיתוף פעולה.

 

השאר תגובה